📌 איזה כאב לב. הפועל פ"ת היתה יכולה וצריכה לעלות לרבע גמר הגביע, ובמקום זה יצאנו עם אחד ההפסדים הכואבים שראינו.

📌 כשזה מגיע להפסדים כואבים בגביע, אין ספק שנקודת השפל היא אסון הרצליה ב-2005, אז יתרון 0:2 עד לדקה ה-85 לא הספיק כדי להעפיל לחצי הגמר. אבל האם יתכן שזו ההדחה הכי כואבת מאז? לדעתנו כן.

📌 על פניו, אמורה להיות תחרות קשה, כי הפסדנו בבושת פנים מול שורה ארוכה של קבוצות מביכות מליגות נמוכות. אבל חלק מהכאב בהדחה מהגביע הוא גודל ההזדמנות שהתפספסה, ועד כמה היא היתה ממשית. רוב ההדחות האלה הגיעו כשהקבוצה נראתה רע גם בליגה, וההבטחה שאבדה לא היתה גדולה במיוחד.

📌 גודל ההזדמנות הוא חלק מהסיבה שההפסד מול הרצליה היה נורא כל כך. מעבר לתסריט ההזוי, הפועל פ"ת היתה בתקופה טובה, ואף אחת מהיריבות הפוטנציאליות בחצי הגמר לא נראתה חזקה במיוחד. הרגשנו הזדמנות לגביע והיא חמקה עוד לפני שהספקנו להתייצב לרגעי ההכרעה.

📌 ההפסד הזה מול ריינה לא מתקרב להפסד מול הרצליה. אבל האלמנטים הבסיסיים כן שם. התסריט לא היה הזוי באותה מידה, אבל קיבלנו גם שיפוט שערורייתי, גם טעויות קשות בהגנה, וגם דרמה כואבת בסיום.

📌 מבחינת הסיטואציה - כן, הפעם מדובר בשלב מוקדם יותר (שמינית לעומת רבע), והגדולות עדיין שם. אבל הדמיון קיים בריצה הנהדרת של החודש האחרון (חמישה ניצחונות רצופים), ביריבה החלשה (אז קבוצת ליגה שנייה, הפעם קבוצה שהפסידה 15 מ-18 משחקי ליגה) ובפוטנציאל להגרלה נוחה (3 מ-7 יריבות אפשריות מהליגה השנייה). ספק אם היינו זוכים בגביע, אבל היו את כל הסיבות להאמין שהפעם אפשר להגיע לפחות לחצי גמר ראשון אחרי 24 שנים, והאמונה הזו התנפצה סופית עם התערבות ה-VAR בדקה ה-90 שעוד נגיע אליה (לצערנו).

📌 ועכשיו למשחק עצמו. הפועל פ"ת הגיעה בהרכב חסר בעקבות מספר פציעות (תומר אלטמן, יונתן כהן, שחר רוזן). אבל מלבד הפצועים נשלחו לספסל גם בוני אמיאן ומארק קוסטה (שנכנס בדקה ה-50 לאחר שסונגה נפצע) ואוראל דגני וקליי לא נכללו בסגל.

📌 בדקה ה-7 החמיץ ג'יימס אדניי הזדמנות גדולה, שיכלה אולי לשנות לגמרי את מהלך המשחק. אבל מעבר לכך הפועל פ"ת לא נראתה טובה, ובדקה ה-19 הגיעה טעות קשה של עומר כץ, שלא הצליח להשתלט על מסירה ממתן גושה, והכדור הגיע לעבר איאד חלאילי שמיהר להעניש - 0:1 במתנה לריינה.

📌 בתוספת הזמן של המחצית הראשונה נשלח כדור עומק לעבר רועי דוד שפרץ לרחבה מול שוער ריינה, ליאור גליקליך. מור ברמי הריינאי נכנס בו בכוח באופן שחייב שריקה לפנדל ודאי, אבל אוראל גרינפלד לא הגיב. כולם היו בטוחים ששופטי ה-VAR יקראו לו לבדיקה נוספת שתסתיים בפנדל - אבל מסיבה לא ברורה הם החליטו לגבות את חוסר התגובה.

📌 הפועל פ"ת הצליחה בכל זאת להשיג במהרה את שער השיוויון, 57 שניות בתוך המחצית השנייה. איתי רוטמן שלח כדור ארוך לעבר שביט מזל, שהקשית כדור מעל גליקליך שיצא לעברו, שער נהדר ו-1:1.

📌 המשך המשחק, שהתנהל בתנאי מזג אוויר לא טובים עם רוחות עזות, לא היה מוצלח במיוחד. הפועל פ"ת היתה בכל זאת עדיפה, אבל בדקה ה-82 זה לא עזר. איאד חלאילי קיבל מסירה מחוץ לרחבה, לאחר שהמוסר ביצע עבירה ברורה באותו מהלך, אך ללא תגובת השופט. הוא התקדם מאגף שמאל למרכז, ומ-22 מטרים שיחרר כדור שפגע באחד משחקני ההגנה והטעה את עומר כץ שנכנע - 2:1 מדכא במיוחד.

📌 המסמר האחרון שהגביר משמעותית את מד הדיכאון הגיע בדקה ה-89. ג'יימס אדניי שיחרר בעיטה מפתיעה ממרחק של כ-25 מטרים, שהלכה למשקוף ופנימה - שער שיכל להיות אדיר ומרגש, תחייה מחודשת של המסע בגביע תחת גשם שוטף.

📌 אבל זה לא קרה, בעקבות התערבות ה-VAR וההחלטה שהתקבלה לאחר שתי דקות ארוכות - השער נפסל בטענה לנבדל של שביט מזל במהלך שקדם לשער. ההילוך החוזר נראה כמו ההגדרה המילונית של "קו אחד", ואין לנו מושג איך אפשר לטעון בוודאות שהיה שם נבדל (ואם אין ודאות לא אמורים להתערב), מה גם שמזל לא היה מעורב בסופו של דבר והתחיל מהלך חדש (שחקן של ריינה שלא היה ליד מזל הרחיק לעבר אדניי) - אבל שופטי המסך החליטו אחרת והסיפור נגמר.

📌 זהו הפסד שני בלבד מול ריינה, והמאזן הכולל בין הקבוצות, בכל המסגרות, הוא 7 ניצחונות, 2 תיקו ו-2 הפסדים. שני ההפסדים היו במשחקי בית (הקודם 1:0 בעונת 2023/24). הקבוצות נפגשו בגביע גם ב-2023 וב-2024, ואז הפועל פ"ת ניצחה (בחוץ).

📌 הפועל פ"ת ניצחה שני משחקים בלבד מתוך 13 שנערכו ב-13 בינואר (0:2 על מכבי נתניה ב-2024 ו-1:2 ב-2015 על בני לוד בגביע), לצד 6 תיקו ו-5 הפסדים.

📌 זהו הפסד חמישי ברציפות עם אוראל גרינפלד כשופט, ומשחק 11 ברציפות ללא ניצחון. המאזן הכולל איתו - 3 ניצחונות, 6 תיקו ו-10 הפסדים. היינו מרחיבים קצת יותר בנוגע לדעתנו עליו, אבל כאן זה אגף הסטטיסטיקה אז ניתן למספרים לדבר בעד עצמם.

📌 במשחק נכחו וקפאו לפחות 1,137 אוהדי הפועל פ"ת, לעומת 7 שהגיעו מריינה.