סוף סוף הצליחה קבוצת הפועל לוד לכבוש את שערה הראשון בליגה הלאומית לכדורגל, ודווקא במשחקה נגד האלופה - הפועל פ"ת. אולם הקהל הלודאי, שהיה עד למאורע היסטורי זה, קיבל אותו בשיוויון נפש. ומה הפלא? שער הכבוד שלהם נפל ממש בשניות האחרונות של ההתמודדות, אחרי שהפתח-תקוואים כבר הובילו בשיעור 0:3.

משחקם של בני לוד במסגרת הליגה הלאומית והופעתם של האלופים בעיר העולים, לא משכה יותר מ-2,500 צופים אל סוללות העפר, המשמשות כיציעים לצידי המגרש, אל גגות הבתים השכנים ואל מגדל המים הסמוך למגרש. תופעה מוזרה כשלעצמה, באם נזכור את המוניטין שיצא לקהל הלודאי בשדה הכדורגל בשנים האחרונות.

קהל זה השמיע באמת את קולו אתמול רק בדקות שקדמו לפתיחת ההתמודדות הלאומית, במשחק המוקדם בין קבוצות המילואים של שתי האגודות (2:2). במשחק ה"לאומי" היה מחנה האורחים פעיל יותר. בהסתמן הניצחון השלישי הרצוף לאלופים הם הריעו בשמחה: "אל-אל-הפועל א-לופת יש-ראל". האלופים לא השיגו אומנם את שתי הנקודות הנוספות במשחק "גדול", אבל הם היו ראויים לניצחונם. היה עליהם להילחם בעת ובעונה אחת גם ביריביהם וגם במגרש הקשה.

הדשא הירוק המכסה את המגרש הכמעט מרובע בלוד, אין בו כדי לכפות על השקעים, הגבעות, השוחות והבורות, שעליהם נשתל. בתנאים אלה קשה היה לצפות לפיתוח משחק משובח, אם כי המנצחים היו אלה שהחזיקו לרוב בכדור והיטיבו לטפל בו ולשלחו אל עבר שער המקומיים.

עמידתו המצוינת של השוער הלודאי חיים אברהם בשער זה, והחטאותיהם של שרעבי, קופמן ונהרי, דחו את סדרת הבקעת השערים למחצית השנייה. הכדורגלן הבולט בשורות הפתח-תקוואים עד ההפסקה היה נחום סטלמך, שריכז במומחיותו הרבה את התקפת קבוצתו, מבלי שיורגשו אצלו סימנים כלשהם לפציעה שמנעה בעדו ביום ג' את הופעתו במדי הסגל מול "ספרטה".

הלודאים ריכזו את מירב מאמציהם כדי להפריע לחלוצי פ"ת, ואכן ההגנה הלודאית, שעמוד התווך שלה היה שוב מורדוכוביץ - עמדה בפרץ עד לדקה ה-59. בדקה זו נהדף הכדור מרגלי שרעבי וחיים בכר שעט עליו ושלח אותו לרשת בבעיטה חזקה, בחצי גובה, ליד מזוזת השער השמאלית.

לא חלפו אלא 60 שניות והמשחק הוכרע. קופמן שלח את אבשלום רצאבי (שהתחלף עם נהרי ושיחק אחרי ההפסקה כחלוץ מרכזי) לפריצת יחיד, שהסתיימה בגלגול הכדור על ידו לפינה הימנית, ליד השוער הלודאי שזינק לשווא לרגלו.

חמש דקות לפני הסיום גבר אבשלום רצאבי על השוער אברהם ועל המגן הוס, וכבש את שערו השני. מצב רוחם העגום של הלודאים השתפר במקצת כאשר בשניות האחרונות ניצל שלמה בביוף מסירה קצרה של אזולאי לכיבוש השער ה"לאומי" הראשון של הלודאים, בהגיעו עם הכדור למרחק קצר מול שער הפתח-תקוואים.