ביום שישי זה גמר גביע עבור הפועל – ניצחון שווה הישארות מוקדמת בליגה. כל תוצאה אחרת תייצר לחץ, דאגה ופחד.

עוד עונה מתישה ומעייפת של כדורגל מגיעה לרגעי ההכרעה שלה וכהרגלה של הפועל בשנים האחרונות, היא לא נותנת לנו מנוח עד לרגע האחרון. אמש (שני) אירחה הפועל את הקבוצה מהמקום האחרון, שנמצאת עם יותר מרגל בליגה השלישית, אבל גם הפעם לא הצליחה לקחת את כל הנקודות ואיבדה הזדמנות פז לטפס בטבלה ולתת קצת שקט נפשי לאוהדיה.

במשך רוב שלבי העונה, מרבית חצי הביקורת מופנים למאמן הקבוצה. אני לא מתכוון לחסוך ממנו בביקורת על פתיחת המשחק הקבועה והשבלונית שלו, אבל עופר טסלפפה לא נושא בכל האשמה לבד. שחקנים רבים לא מספקים את הסחורה. למעט מצטיין החודש (והשנתיים האחרונות) עומר כץ, פישלר ורם לוי, שמגיע לו מילה טובה אחרי הרבה ביקורת, שאר שחקני הפועל היו לא מדויקים ולא בפוקוס. גם את מעט ההזדמנויות אליהן הגיעה הפועל היא פספסה.

רק 4 קבוצות מתוך 16 בליגה הלאומית לא החליפו מאמן העונה: ריינה, שהיא ההפתעה של הליגה, נס ציונה (נקודה אחת יותר מהפועל) ועכו (4 נקודות פחות) והפועל פתח תקוה. האם כל חילופי המאמנים עזרו לקבוצות האחרות? נדמה שחלק גדול בקהל מאס במאמן הקבוצה, אבל אני כלל לא בטוח שמאמן אחר היה מוציא יותר נקודות בעונה הזו. אולי הכדורגל היה נראה אחרת אבל במבחן התוצאה? אני לא מאמין שהיה שינוי גדול.

גם אחרי עונה לא מבריקה וטובה, ניצחון אתמול היה מעלה את הפועל למקום ה-4 ונותן לאוהדים הרגשה מסוימת של הצלחה. הניצחון לא הגיע, הפועל לא מבקיעה כבר 270 דקות (מאז המהפך מול עכו) וכל מאמצי השיווק לא יועילו בהבאת אוהדים אחרי תצוגות מאכזבות ומשמימות כמו בשלושת המשחקים האחרונים.

תיקו או הפסד במשחק אתמול היו היינו הך ועדיין הפועל הציגה משחק שבלוני ואפור. איך אנחנו וגם האורחים, שהיו זקוקים לניצחון כמו אוויר לנשימה, לא עולים למשחק בניסיון להכריע אותו? בפעם השנייה ברציפות קיבלנו שוויון ללא שערים ועם מעט מאוד מצבים. טסלפפה העלה את כל הכלים ההתקפיים שלו ואפילו ניאות להחליף את מערך ה-5 בהגנה לאחר המחצית ועדיין – אוניקצ'י, עוז פרץ, זיקרי וגם המחליפים שנכנסו לא הצליחו לייצר אפילו שער אחד לרפואה.

שישה מתוך שמונת משחקי המחזור הסתיימו בתוצאת תיקו, כך שהפועל די נשארה במקום אם זה מצליח לעודד מישהו. וכן, מקום בפלייאוף העליון תהיה הצלחה גדולה ותעזור לנו להסדיר נשימה ותחסוך מאיתנו עשרות שערות לבנות ודפיקות לב. הפועל תצא כבר בעוד שלושה ימים לראשל"צ, מול הקבוצה המקומית שנמצאת בתקופה טובה והשיגה 11 מ-15 הנקודות האחרונות. טסלפפה וחניכיו יצטרכו לעלות למשחק הזה כאילו זה המשחק האחרון של העונה- גמר גביע. ניצחון שווה הישארות, כל תוצאה אחרת תגרור אותנו למערבולת הדאגות והלחצים כהרגלנו בקודש.


📌 משחק שלישי ברציפות ללא שער זכות. זו הפעם השלישית העונה בה זה קורה, הקודמות היו במחזורים 2-4 ו-6-8.

📌 תיקו 0:0 שני ברציפות ושישי העונה, ניצחון אחד בלבד בששת המחזורים האחרונים.

📌 המשחק קטע רצף של שמונה משחקי בית בהם הפועל פתח תקוה כבשה לפחות שער אחד. הפעם הקודמת היתה בהפסד 2:0 לרמת השרון במחזור התשיעי.

📌 במשחק נכחו 1,197 צופים, עשרים מהם מטעם התל אביב בת ימים.

📌 בית"ר תל אביב בת ים היא הקבוצה הרביעית העונה שהפועל פתח תקוה הוציאה מולה ארבע נקודות. האחרות הן רעננה, אום אל פאחם ועפולה.

📌 ניצחון על ראשון לציון ביום שישי הקרוב יהיה שווה פלייאוף עליון וקצת שקט עד סוף העונה. הפסד או תיקו ונהיה חייבים ניצחון על בני ריינה בשבוע הבא כדי לחמוק ממאבקים בתחתית הצמודה.