רק לפני 5 מחזורים, בתום ניצחון החוץ המרשים על א.א. פאחם, פשטה התרגשות גדולה בקרב הקהל הכחול שקיבל הרבה תיאבון לאחר שני ניצחונות רצופים ומרחק של 3 נקודות בלבד מעליית ליגה. למרות שנעצרה בתיקו ביתי מול נצרת והפסד מול רמה"ש, המהפך המטורף מול עכו החזיר את התלהבות הקהל הכחול והביא 1,400 מהם למשחק "החוץ" מול כפר קאסם. התבוסה המרה, החזירה לקרקע את כל מי שחלמו על מאבקי צמרת ונדמה שרובינו הפנמנו כי השגת המקום בפלייאוף העליון היא המטרה היחידה שנותרה לנגד עינינו העונה.

שניים מהבלמים הפותחים של הפועל, רן ואתורי ומתן גושה, היו חסרים ואולי, רק אולי, זו הסיבה שבגינה עופר טסלפפה ושחקניו נראו כמי שנקודה אחת במשחק מספקת אותם. אינני יודע אם זה מה שעבר בראשו של מאמן הפועל, אבל לדעתי הוא היה חייב להבין שהיריבה שמולו הייתה נוחה ולא מאיימת ולהעז הרבה יותר. עד עתה נמנעתי מלהצטרף למקהלה שהלינה בלי סוף על החלטות המאמן, אבל גם אני רתחתי כשראיתי את ניר שרון מועדף שוב על פני אופק אושר כחילוף. ההתעקשות הזו, כמו על מערך של 3 בלמים בכל משחק נתון, מקשות עליי מאוד להיות בעדו. אם שני הבלמים נעדרים, אז מדוע לא לעלות רק עם שני בלמים (פישלר ורם לוי) מול קבוצה שכמעט ולא איימה על השער שלנו?

הפועל אמנם השתלטה על המשחק במחצית השנייה אבל היה זה אחד המשחקים האפורים, המשעממים והמאכזבים של העונה. כמו בכל משחק, גם הפעם עומר כץ הציל לפחות שער אחד וצריך לציין לטובה גם את אופק פישלר ורם לוי שעשו עבודה שקטה וטובה, גם מול המארחים האנמיים שנדמה שחתמו על תיקו עוד לפני העלייה לדשא. שאר שחקני הפועל לא התעלו או הבריקו והתוצאה משקפת לחלוטין את הנעשה על המגרש.

אלמלא הרוחות החזקות והקרות באצטדיון הפרה-היסטורי, סביר להניח שרוב הקהל היה נרדם בעמידה נוכח המשחק המשעמם. חוסר הדיוק והיצירתיות היה משווע, בטח מול קבוצה חלשה כמו רמת גן, שלהוציא את בית"ר ת"א, היא קבוצת הבית הגרועה בליגה.
מיד עם סיום המשחק באצטדיון רמת גן נשמעו שריקות בוז וקריאות "תתפטר" לעבר מאמן הפועל מחלק קטן מהקהל שהגיע. מחיאות הכפיים לעבר אופק פישלר, שהיה הטוב בשחקני הפועל, קטעו את הבוז והוויכוחים של האוהדים בינם לבין עצמם.

הפועל בתקופה לא טובה. למעט התעלות יוצאת דופן מול עפולה, שתהיה אולי החוויה היחידה שניקח איתנו בסוף העונה הזו, הפועל עם ניצחון בודד בחמשת המשחקים האחרונים, לצד שני הפסדים ותיקו. רק 5 נקודות מ-15 האחרונות ואיכשהו זה עדיין זה מספיק כדי להישאר בתמונת הפלייאוף העליון. בשלושת המשחקים הבאים תפגוש הפועל את בית"ר ת"א האחרונה ואת ראשל"צ וריינה שנמצאות במומנטום הטוב בליגה. חרף התקופה החלשה, ככל הנראה ש-4 נקודות תספקנה כדי להשתחל לפלייאוף העליון בליגה הלאומית הצפופה והמוזרה הזו.

הייתה זו הפעם הרביעית העונה שהפועל מסיימת בתיקו ללא שערים. אחרי שבעה משחקים רצופים, מצליחה הפועל סוף סוף לשמור על רשת נקייה. אחרי שני משחקים ללא כיבוש שער, להפועל יש שוב את ההתקפה החלשה בליגה. בסיבוב הראשון השיגה הפועל 21 נקודות, ושלושה מחזורים לסיום העונה הסדירה היא עם 16 נקודות בסיבוב השני. למרות שכבר הבקיעה יותר בסיבוב השני (14) לעומת הראשון (10) היא גם ספגה יותר (15 מול 10) ואפשר רק לקוות שתשלים את הסיבוב השני עם עוד כמה נקודות בקופה.


📌 שערים שהפועל פתח תקוה כבשה ב-270 הדקות האחרונות עם 11 שחקנים - אפס. שערים שכבשה ב-40 הדקות האחרונות עם תשעה שחקנים - שניים.

📌 הפועל פתח תקוה שמרה על רשת נקייה לראשונה מאז המחזור ה-19 ואחרי שבעה משחקים רצופים בהם ספגה. מנגד, זו הפעם הראשונה מאז המחזור ה-10 בה הקבוצה לא כובשת בשני משחקים רצופים.

📌 הפועל שוב עם ההתקפה הגרועה בליגה - 24 שערים בלבד, מאחורי הפועל רעננה עם 25.

📌 מאזן החוץ של הקבוצה ממשיך להיות מחפיר, עם 2 ניצחונות ו-12 נקודות ב-14 משחקים. אפילו בעונה שעברה, ששברה שיאים שליליים כמעט בכל קטגוריה אפשרית, המאזן היה טוב יותר בשלב הזה (4 ניצחונות ו-14 נקודות).

📌 בצד החיובי - שניים משלושת המשחקים שיכריעו אם הקבוצה תתברג בפלייאוף העליון ייערכו בבית, ושם המצב טוב בהרבה עם 7 ניצחונות ו-25 נקודות ב-13 משחקים.

📌 לשם שינוי לא נרשמו טעויות שיפוט בולטות לרעת הקבוצה, אבל גם כך זה היה המשחק השביעי ברציפות שהפועל פתח תקוה לא מנצחת כאשר השופט הוא גל לוי.

📌 0:0 חמישי העונה - הכי הרבה בשלב הזה של העונה מאז עונת 2009/10.