חבל שקבוצת הפועל פתח-תקוה החלה את מפע התאוששותה רק בחודש האחרון. אתמול השלימו כדורגלניה נצחון שלישי רצוף, שוב במשחק חוץ, הפעם נגד הפועל יהוד 0-1, והתרחקו כדי ארבע נקודות מן המקום ה-14 שממנו יורדים לליגה השניה. והנצחון הזה הושג לאחר יתרון, "נטו" במשך כל 90 הדקות על יריב הטוען לתואר סגן אלוף, ושאתמול היה רחוק מאד מתואר נכבר זה.

חבל, אמרתי, שפתח-תקוה החלה להתעורר רק בחודש האחרון. ומדוע? מפני שיש לה, לעניות דעתי, חמישה-שישה שחקנים, שרק בשבועות האחרונים החלו למצות את יכולתם הטכנית הטובה, ובתוספת הצעיר רונן הלל, המוכיח זו השבת השלישית ברציפות, כי רזי הכדורגל, ומד, שחשוב יותר, יסודות המשחק, נהירים לו היטב, יכולים היו להימצא היום בחלק היותר מכובד של הטבלה הלאומית שלנו.

אבל יש לה בעיה, להפועל פתח-תקוה, והיא: חמשת השחקנים המשלימים את ההרכב הפותח שלה, נופלים ברמתם, בהרבה, מן החמישה-שישה הנושאים על כתפיהם את עול הקבוצה. רמלר, סאלם, ברטר, ציון יוסף, עמר, והלל - הם נותני-הטון אצל המלבסים. השאר עוסקים במשך מרבית זמן המשחק בעניינים שוליים, כמו הרחקות סתמיות ובלבול (בכר ובוטבול), חוסר תכליתיות משווע (רוזנברגר) ואחד שמשתדל רבות, אך אינו ניחן ביכולת טכנית מינימלית (בודניוק). שוער הקבוצה שאול נחום, הססן, ואינו משרה בטחון יתר בהגנתו.

רכש מתאים, בתוספת רמלד, הלל, ברטר, עמר, ציון יוסף וקרקו (אשר לא שיחק אתמול) יכול להפוך את הפועל פתח-תקוה לקבוצת טובה בקנה-מידה ישראלי. מול פתח-תקוה, שהציבה מערך של 2-4-4 עם רמלר והלל בחוד, הציב המאמן זאב זלצר מערך של 3-3-4 עם לוזון, טובול ושלמת חביב בחוד.
אך כל מה שביצעו אתמול חניכיו של זלצר, הסתכם בכלום. ההגנה היתת חדירה, ונזקקה למשחק חריף במיוחד של שאול ששון כדי לעצור את רונן הלל. הקישור ביהוד, כאילו לא היה כלל. הסטתו של משה שבת לתפקיד בלם קידמי אינה מוצלחת, לדעתי.

ישראל ששון וחזום חזום לא ביצעו פעולת קונסטרוקטיווית אחת במהלך המשחק, ובכך ניתן להבין את תיסכולו של הקיצוני השמאלי שלמה חביב, שהיה היחיד בקבוצתו שניסה להזיז דברים. אך שלמה חביב של אתמול אינו מספיק מול הפועל פתח-תקוה של אתמול. עקב כך, ניתן בהחלט להבין את אכזבתו של מאמן הפועל יהוד, שבוודאי אינו מסוגל להבין כיצד פעולות פשוטות ביותר של שחקניו הופכות לפתע מסובכות.
רק בעשר דקות הפתיחה היוו כדורגלני יהוד יריב שקול לרמלר וחבריו. אט-אט עבר היתרון במגרש לפתח-תקוה, ובדקה ה-35 היא כבשה את שער הנצחון: צאלח עמר רץ לעברי של כדור כמעט אבוד בקו הרוחב והעבירו למרכז הרחבה. שם "בייתו" היטב ציון יוסף, שהספיק לחלוף על-פני שני מגיני יהוד, ומול חביב בעט מזווית של 45 מעלות לפינה הרחוקה, 0-1.

בהפסקה "שטף" זלצר את חניכיו, אך את הפועל פתח-תקוה זה לא ענין כלל. שחקניה המשיכו להילחם על כל כדור, ואף הניעו לשלושה מצבי הבקעה - שלא נוצלו. בדקה ה-65 הגביה רמלר מימין וצאלח עמר, בזינוק מקביל לקרקע, ניסח לנגוח, אך החטיא בסנטימטרים ספורים את הכדור.
בדקת ה-65 יכול היה מוטי בכר, שהירבה בהרחקות סתמיות של כדורים, לסייע לרונן הלל לכבוש שער שני לזכות קבוצתו, אך במקום להרים ראש ולהעביר להלל כדור למרכז הרחבה, הוא בעט, יתכן מתוך אנוכיות, יתכן מחוסר יכולת טכנית, מזווית קשה החוצה.

אותם דברים אמורים בבוטבול, כעבור תשע דקות, כאשר לא העביר לאותו הלל כדור לתוך הרחבה, אלא העדיף להסתבך בכידרור, ולבסוף נחטף ממנו הכדור. אגב, בוטבול הגיע אתמול שלוש פעמים למצבי בעיטה נוחים, שכוונו לעברו של חביב, אך פגעו ב...כיוון הפוך.
הזדמנות אחרונה לשוויון ניתנה ליהוד דווקא, בדקה -87, כאשר שלמה ששון דחק בידו פנימה כדור, שאותו אמור היה לנגוח. איתן, שהיה במקום, פסל מיד, ובצדק, את השער, ושלומאליות זו של שלמה ששון סימלה, אולי, את היכולת הגרועה של קבוצתו אתמול.

הפועל יהוד: אריה חביב, שאול ששון, דוד קרקו, משה שבת, שלמה ששון, יצחק בלחסן, חזום חזום, ישראל ששון (יוסי מזרחי), אורי לוזון, משה טובול (יהודה דוגאץ'), שלמה חביב.
הפועל פ"ת: שאול נחום; איתן בודניוק, ציון יוסף, יחיאל סאלם, מוטי בכר, יעקב בוטבול; צאלח עמר, עמוס ברטר; בצלאל רוזנברגר,דב רמלר, רונן הילל.