למעלה מ-100 אוהדי הפועל הדרימו אתמול לאשקלון וחזרו מאוכזבים ואף כועסים. אין הנחות או תירוצים ליכולת החלשה והעלובה שהציגה הקבוצה אמש. לא היו חיסורים משמעותיים בסגל, הקבוצה לא הייתה עייפה יותר מיריבתה ולכן התצוגה המחפירה שהציגו השחקנים, והמאמן, אינה ברורה ובטח שלא מתקבלת. היה זה משחק שמנסחי הקלישאות אוהבים להגדיר כ"צומת דרכים", כזה שבסיומו נדע באם פנינו מועדות למעלה או למטה. בתום המשחק, גם האופטימיים שבאוהדי הפועל ודאי יוכלו להפנים סופית שבמקרה הטוב ביותר הפועל תתפוס את אחד המקומות האחרונים לפלייאוף העליון, ובמקרה הרע? הפועל קיבלה רמז עבה שאם לא תתעורר, היא עלולה להסתבך בהמשך.

כמו שאוהדי הפועל ידעו להכיל, להבין ולתמוך בקבוצה במשחקיה האחרונים בהם לא ניצחה, כך גם מותר להם לכעוס ולרטון לאור היכולת המעליבה שקיבלו מהם אמש. נדמה שעל המגרש אין מנהיג או מישהו שינהל את המשחק וירים את כולם. המשחק היה מאופיין באי-סדר ושבלוניות נוראית. והחילופים? לא מצאתי אוהד אחד ביציע או בבית שהצליח להבין מה היה פשרם ומה הייתה תרומתם או השינוי שהיו אמורים להביא.

אחרי הרבה זמן, הגיע הרגע להפסיק להתהדר בתואר "ההגנה הטובה בליגה", גם אם מספרית הנתון עדיין נכון. השער שספגנו הגיע לאחר חור, או יותר נכון מכתש שנוצר בהגנה. נדמה שכלל שחקני הפועל לא הגיעו למשחק וגם ההגנה שסמכנו עליה הייתה רחוקה מלהיות במיטבה. היה זה משחק ליגה שביעי ברציפות שהפועל סופגת. עומר כץ הדף והציל לפחות עוד שני מצבים שהיו עלולים להסתיים בשערים נוספים.

והיכן ההתקפה? מאזן הכיבושים של הפועל העונה עומד על 12 שערים בלבד מ-18 משחקים. היה זה המשחק הראשון בו לא כבשה מאז ההפסד 1-0 לעכו בראשון לנובמבר, אשר שבר רצף נאה של 7 משחקים רצופים. הפועל לא ייצרה כמעט כלום במשחק ונדמה שגם אם היינו ממשיכים לשחק עד עכשיו זה לא היה משנה. אנו נבקש לשכוח מהמשחק הזה כמה שיותר מהר. בתום המחזור ה-18, הפועל ניצבת במרחק של שלוש נקודות מפלייאוף עליון ו-6 מירידת ליגה. במשחק הבא תארח הפועל את עפולה האחרונה, ואני לא רוצה לחשוב על אפשרות שבה לא תנצח.

גם בבוקר שאחרי המשחק, התסכול מהיכולת ומהעתיד הקרוב לא עוברים. הנחמה היחידה שאני יכול למצוא עבור עצמי ועבורכם היא להיזכר בכך שהיינו אמורים להיות עכשיו בליגה א'. כן, הגיבנת הזו לא נמחקה לחלוטין. חלק משחקני הקבוצה והסגל הם עדיין שריד לשלד שעופר טסלפפה בנה עבור קבוצה בליגה השלישית ואולי, רק אולי נצליח למחוק את הפער הזה עוד קצת בחלון ההעברות שנפתח.

לאור ניסיוננו המר, איני תולה הרבה תקוות בחלון שנפתח. אני יכול רק לקוות שמי שאמון על קבלת ההחלטות ימקד את מאמציו בהבאת חיזוק במקומות הנכונים, ייפרד לשלום ממי שאינו מתאים ושלשם שינוי - נתחזק ולא ניחלש.

📌 משחק רביעי ברציפות ללא ניצחון. אחרי 10 מ-12 נקודות במחזורים 11 עד 14, הפועל פתח תקוה השיגה רק 2 מ-12 במחזורים 15 עד 18.

📌 עדיין ללא אף שער או נקודה בהיסטוריה מול אדומים אשדוד - שתי הקבוצות נפגשו עד כה שלוש פעמים (פעם אחת בגביע ב-2020, ופעמיים העונה), ובכל המקרים האשדודים ניצחו בתוצאה 0:1.

📌 מאזן החוץ של הקבוצה העונה ממשיך להיות אומלל, עם ניצחון בודד ושבע נקודות בתשעה משחקים. בבית, עם אותה כמות משחקים, הפועל ניצחה ארבע פעמים וצברה 15 נקודות.

📌 זה היה המשחק ה-19 בהיסטוריה בלבד של הפועל פתח תקוה באשקלון, וההפסד הראשון שם מול קבוצה שאינה הפועל אשקלון. המשחקים הקודמים - הפועל ת״א 0:0 (1974), מכבי יפו 0:0 (1976), הפועל ת״א 1:2 (1976), מכבי קרית גת 1:3 (2002), מכבי ת״א 0:1 (גביע הטוטו, 2007)

📌 משחק ליגה שביעי ברציפות (ועוד אחד בגביע) ללא רשת נקייה. ואיכשהו הפועל פתח תקוה עדיין ספגה הכי מעט העונה, 14 שערים ב-18 משחקים (אחריה בני יהודה והפועל כפר סבא עם 15).

📌 רצף של שבעה משחקים עם שער זכות נקטע, והפועל פתח תקוה לא כבשה בליגה לראשונה מאז ההפסד 1:0 להפועל עכו במחזור העשירי. להפועל 12 שערי זכות בלבד, הרחק מאחורי הבאות הכי גרועות, אחי נצרת והפועל עפולה (17).

📌 השער שהפועל פתח תקוה ספגה בדקה ה-14 היה השני בלבד העונה שהקבוצה סופגת לפני הדקה ה-40. הקודם היה ב-1:1 מול הפועל רמת-גן במחזור ה-12.