הפועל פ"ת חזרה אתמול לליגה הרגילה, אחרי שתי הסטירות שספגה מהמוליכות. מול סוגרת הטבלה, הפועל י-ם, לא היו לה בעיות וזה נגמר ב-1:4. זה היה משחק בין שתי קבוצות שדומה היה כי סיימו העונה, ושתיהן שאפו להוכיח שלא כך הדבר.

תואר האליפות רחוק מפ"ת, אבל הכרטיס לאירופה בהחלט בהישג יד. גרגוריץ', בולאט (פצועים) ואברבנל (צהובים) נעדרו בפ"ת בעוד שמנור חסן חזר להרכב.

הניצחון הגבוה די מרמה. ירושלים לא נפלה בהרבה מפ"ת, בעיקר לא במחצית השניה. טעות של השוער סאריץ' הביאה לבעיטת 11 לזכות פ"ת במחצית השניה, שאותה ניצל מוטי קקון כדי להעלות את קבוצתו ל-1:3 ולגמור את הסיפור, דווקא בדקות שירושלים היתה קרובה לשיוויון. עם קצת יותר ריכוז ליד השער, בעיקר של שי אהרון, יכולה היתה ירושלים לצאת עם משהו ביד.

אהרון החמיץ כבר בדקה ה-18 מול רפי כהן שעצר. זנדברג הרגיז את האוהדים, כשבמקום למסור לניב טל (24) בעט מזווית קשה לשער, וסאריץ' הדף, אבל זנדברג תיקן את עצמו 4 דקות אח"כ במבצע מצויין. הוא פרץ משמאל, עבר את סאריץ' ומסר לקקון, שמ-3 מטרים המשיך פנימה, 0:1.

בדקה ה-34 כבר הובילה פ"ת 0:2. חסן מסר לקקון על קו ה-16, זה העביר ימינה לניב טל, שהכניע את סאריץ' בבעיטה מימין לשמאל.

סמוך למחצית נכנס בירושלים רונן שוייג במקום אמיר גולה, שעזב כועס לחדר ההלבשה. דנקו יוביץ' נכנס במחצית השניה כחלוץ ושי אהרון הוסט מעט לאחור. שתי דקות לאחר ההפסקה שלח יוביץ' כדור שטוח לשוייג, שמ-16 מ' בעט כדור שטוח וצימק ל-2:1. בדקות הבאות ריחף השיוויון באוויר, אבל רפי כהן הדף לקרן כדור שבעט אהרון ממצב קורץ.

כדי לעצור את המתקפה של ירושלים, החליף ניר לוין את זנדברג ביניב חרמש, שתופקד כמגן ימני וגיא שמיר הוחזר לקישור. המשחק של פ"ת התייצב, ירושלים עוד ניסתה לתקוף, אבל אז באה המתנה של סאריץ'.

פרקוביץ' שלח כדור עומק מצויין למוג'ה (74), שמדגל הקרן הגביה לרחבה. סאריץ' יצא, נראה קולט, ואז שמט. ניב טל עט על המציאה, התקדם והוכשל ע"י דודו דהאן. בעבור שרק לפנדל. מנור חסן רצה לבעוט, אבל לוין הורה לקקון לעשות זאת. מוטי הכניע את סאריץ' (שער חמישי שלו מאז שב לקבוצה), 1:3.

לוין הכניס את יניב לוזון ועידן הילל, שהכניסו קצב למשחק. בדקה ה-90 הסיט לוזון אחורנית לרוזן, שמ-22 מ' בעט טיל לפינה הנגדית, 1:4 נפלא.


האיש של המשחקן - מוטי קקון
יחד עם יוסי רוזן, היו השניים הבולטים במשחק. רוזן התכבד בשער נפלא בדקת הסיום, אבל קקון הבקיע שניים ובישל אחד. התנועה שלו בלי כדור היתה אחד הגורמים החשובים בנצחון של הפועל פ"ת. וחוץ מזה, יש לו כבר 5 שערים ב-5 משחקים.


תגובות:
מוטי קקון: "אני מקווה שנתחיל סידרה של נצחונות, כמו שהיתה לנו לפני ההפסדים להפועל ת"א ולמכבי חיפה".

יוסי רוזן: "בעטתי בלי לראות את השער. היה קשה לשחק בחום הזה. מי אמר שאנחנו לא מנצחים משחקים קשים?".

מאמן ירושלים, אליאס לוי: "משחק היה שקול ואיטי בגלל החום. היו הזדמנויות לשתי הקבוצות ופ"ת ניצלו אותן היטב. החילוף של אמיר גולה לא היה על רקע מקצועי".

אמיר גולה: "החילוף דקה למחצית לא היה על רקע מקצועי. יש לנו שלושה משחקי בית ואם ניקח 1 נקודות, יש עוד סיכוי. נשחק עד המחזור האחרון".

רונן שוייג: "מאמינים שנישאר. בלי האמונה אין לנו על מה לשחק. אנחנו גם קצת נאיבים".



הידעת ש…
• הפועל פ"ת ללא תיקו בבית (בחוץ יש לה 3), השיגה אתמול ניצחון ביתי מספר 11 (מ-20) ובכך קטעה רצף של 2 הפסדים
• הפועל ירושלים הפסידה אתמול בפעם העשירית בחוץ (מ-20). בין הניצחון שהשיגה בשבוע שעבר (על ראשל"צ, בבית) לניצחון הקודם (במחזור ה-21, על הרצליה בחוץ) המאזן שלה כלל 6 הפסדים (3 בבית) ו-2 תיקו (בבית)
• מוטי קקון בעט אתמול 4 פעמים למסגרת שער ירושלים וכבש פעמיים (במחצית השניה הוא בעט רק פעם אחת וכבש, בפנדל)
• ניב טל, בבעיטה היחידה לשער, כבש כמוהו רונן שוייג: בעיטה אחת - ושער
• בסיבובים קודמים: 0:1 לפ"ת בירושלים, 1:3 לפ"ת בפ"ת
• בעונה שעברה: 1:2 לירושלים בירושלים, 0:2 לפ"ת בפ"ת
• במחזור הבא: הפועל פ"ת מול בית"ר ירושלים בבית (0:3 לפ"ת בפ"ת, 1:1 בירושלים), הפועל ירושלים מול הפועל כפר סבא בבית (1:2 לירושלים בבית, 0:1 לכפר סבא בבית)


הקאמבק מהיאוש / עמוס אורן
אחרי הבומבות על הראש בשני משחקי העונה, חזרה הפועל פ"ת לשיגרת האוואנטה, לתפקידה הטבעי כקוטלת נמושות וכזנב לאריות.

ולמרות שקיבלה את החטיף של הליגה, זה לא היה משחק קל. כי המאבק לא היה מול הירושלמים באדום, אלא נגד הסוויץ' העקשן שבמוח, זה שמחזיר למציאות המעצבנת של נצחונות על הקטנות. בזה הצליחו. ניצחו את ניצוץ הדכאוניות לפני שיתפתח לנטיות אובדניות.

בפיקניק המוקדם באם המושבות ראינו משחק נגד הירידה, דרבי האופטימיות של הליגה. שתיים שמשוכנעות שהכל עוד ישתנה. אחת חושבת עדיין על אליפות, שניה מתפללת להינצלות. אך בעוד אום-מלאבס תלויה באחרות, אל-קודס תלויה רק בכוחה. וההבדל הזה הכריע.

גם ביציע. לא התגייסות מאסיבית של משחק עונה, אבל נוכחות מפתיער יחסית להישגי העת האחרונה, לשינויי השעה (מי שרגיל לשעת בין ערביים מתקשה להתעורר בצהריים) ולחילופי העונה. מצאו אפילו נושא להתלכד סביבו - אהדה חסרת מעצורים לבני משפחת לוזון המכבית. סמיילי נעדר ולא הורגש. עמד במילתו לפינטו, וביכר, כך אומרים, דף גמרא על ביקור בביה"ד המשמעתי. עדיף להעביר את השבת במחיצת "ישתבח שמו" השופט במרומים, מאשר עם "ארור הוא" לבעבור וקווניו וזימון בילט-אין לביה"ד.

אחרי הקאמבק שעשו מהיאוש ומהחשיכה, לירושלים כבר אין מה להפסיד. כל מחזור ללא הפסד הוא רווח. אבל דומה שדבר לא יציל את הלהקה של אליאס לו מסיבוב פרידה בארץ. בטח ללא הסולן מוטי מנחם.
ולסיכום: הפועל פ"ת עושה קולות של שעשועי כאילו, ירושלים צעצוע של קבוצה, באוויר תעתועי קיץ ובלב געגוע לבאדיר.