יכול להיות שזה נגמר? לא ברור, אבל הריח שעולה מהיציעים בטדי מתחיל להיות ריח של מפסידים. יותר מחצי טדי ריק בעיצומו של קרב האליפות הוא הרבה יותר מרמז. בית"ר של ינואר 2001 היא קבוצה שמאוד מאוד רוצה לנצח. הבעיה הגדולה שלה שמעכשיו היא לא כל כך יכולה.

כל בוקר קמים השחקנים לעוד רעידת אדמה. הקרקע של טדי נעה תחת רגליהם ובמכון הססמוגרפי עוד לא קבעו את עוצמת הזעזוע.
ימים קשים עוברים לא רק על הש חקנים. מה תגידו על אלי גוטמן שכבר כמה ימים שומע מאחורי הגב מה חושבים עליו חלק מאנשי ההנהלה. שקט זה לא נותן ולא בטוח שאלף סולחות יעזרו בעניין.

כל כך הרבה לחץ התגלגל אתמול על הדשא בטדי, לא רק מצד בית"ר. גם להפועל פ"ת לא חסרות צרות. אתמול היא באה לטדי עם הרבה נחישות, מיכאל זנדברג והעיט – אבל בלי פוליגרף וחזרה הביתה עם 3 נקודות. אם הכדורים של זנדברג, המצטיין במשחק, לא היו פוגשים את המשקוף, השחקנים של אלי כהן היו כובשים לפחות עוד אחד. אבל למה שיתלוננו על 0:1 בהר הגעש ועוד בטדי, הניצחון הראשון של פ"ת אי פעם במבצר הירושלמי.

בית"ר ששיחקה בלי איציק קורנפיין ומילאן סטויאנובסקי הפצועים, בראנקו סאביץ' ויוסי אבוקסיס המורחקים איבדה את ניר סביליה שנפצע כבר בשלב מוקדם. אחר-כך הורחק ז'אן טלסניקוב באדום מפוקפק על נגיעה ביד ברחבה ומוטי קקון ניצל את הפנדל ורץ לעבר השלט שתלו אוהדי בית"ר 'קקון הנחליאלי'. "חיפשתי גימיק" הסביר העיט בסיום, אבל האקט המיותר שלו הדליק את יציעי טדי וחבל.

כדורגל גדול לא ראינו במחצית הראשונה אבל במחצית השניה התעוררה בית"ר, למרות שעלתה עם שחקן פחות, ופ"ת התגוננה. רוסו נלחם, מסר ובעט, פטרוביץ' הפגין שליטה וראיית משחק טובה ואמסלם הוסיף מהירות. שערים לא יצאו מזה. כי לבית"ר לא היה בדקות הקריטיות תותח בשפיץ.

וכך מכבי חיפה יכולה לחגוג 5 נקודות פור בפיסגה. בית"ר רשמה הפסד שני העונה וראשון בטדי. וכמעט שכחנו ב-5 משחקים האחרונים בית"ר כבשה רק פעמיים. ככה לא לוקחים אליפות.

מה בית"ר תעשה? יש לה כמה אפשרויות. להחזיר את האווירון או להביא חלוץ תותח ולגוטמן יש שניים בקנה. אפשרות שלישית היא להישאר עם מה שיש. אבל מה שיש, לא יספיק לגד זאבי כדי להביא לירושלים תואר.

שופט: אלון יפת (טוב) צהובים: פליקס חלפון, תמאש שאנדור. קובי גנון, ז'אן טלסניקוב (יים), מוטי קקו גולן דרעי, אנש דמירוביץ', רואי סנג, אבי יחיאל, עידן הילל (פ"ת) אדום: ז'אן טלסניקוב (ים) צופים: 8,000 בטדי

שערים:
0:1 (39): מיכאל זנדברג פרץ לרחבה ובעט למשקוף. מוטי קקון נגח את הריבאונד וז'אן טלסניקוב מנע שער בעזרת ידו והורחק בידי השופט, שפסק על הנקודה הלבנה. קקון בעט את הפנדל לחיבורים.

השחקן המצטיין - מיכאל זנדברג:
קשרה הצעיר של הפועל פ"ת נע אתמול על שטחים רבים במגרש ושיחק בהקרבה רבה ובחכמה. שני כדורים שלו פגשו את המשקוף. אחד מהם הוביל לפנדל שהכריע את המשחק לטובת קבוצתו.

תגובות:
אלי גוטמן: "דווקא היום שיחקנו טוב, למרות שהיינו בנחיתות מספרית. אבל אני תמיד מעדיף להיות בצד המנצח. חבל לי על שלוש הנקודות שהפסדנו. ירדתי מהמגרש בהרגשה לא נעימה בעקבות הקללות. יש לי מטרה מסויימת, ואני ב-26 במאי אתן את הדין וחשבון לבוס שלי. אני, שמעון בטאט וחיים אבידן, החלטנו שעכשיו יהיה שקט בבית"ר, ויהי מה. מעתה ואילך, נדבר ונתרכז רק בכדורגל."
דוד אמסלם: "פתחנו את המשחק לא טוב. חבל. בסך הכל היה לנו משחק טוב. רק גול היה חסר לנו בשביל להשוות ואולי אחר כך לנצח".
פליקס חלפון: "חבל מאוד שהפסדנו, אבל אנו צריכים להיות מעודדים מאיך ששיחקנו, למרות שהיינו בנחיתות מספרית, אבל אין מה לעשות. אני מקווה שנתקן בשבוע הבא מול צפרירים חולון".
ולדימיר פטרוביץ': "אני חושב ששיחקנו טוב מאוד, אבל זה לא שווה, כי בסופו של דבר הפסדנו את המשחק. מבחינה אישית, הרגשתי טוב והיה כיף לחזור ולשחק כדורגל אחרי כל כך הרבה זמן".
טאמאש שאנדור: "היה לנו קשה מאוד אחרי שטלסניקוב הורחק. למרות זאת, במחצית השניה הגענו למצבים טובים, אבל לא הצלחנו לכבוש".
יניב אברג'יל: "ההרחקה של טלסניקוב שינתה את כל המשחק והשפיעה עליו. אבל לא נשברנו, גם עם עשרה שחקנים, ודווקא שיחקנו טוב".
אלי כהן: "רואים עכשיו איך בית"ר ירושלים ומכבי חיפה משיגות את הנקודות שלהן. לפי איך ששיחקנו, אנחנו צריכים להיות בין שתי הראשונות. בית"ר הימרה על כל הקופה וניסתה להשוות, אבל לא השכלנו לצאת למתפרצות ולהבקיע, כדי לעשות את המשחק יותר קל. חסר לנו מנהיג שיידע לנהל ולהזיז את הקבוצה במצבים האלה. במחצית השניה נלחצנו לאחור, אבל לפעמים עדיף ללכת עם שלוש הנקודות. גם זה עושה טוב בלב".
מוטי קקון: "רצתי לשלט כדי להראות לכולם ולהוכיח שאני לא נחליאלי, אלא עיט. אני רוצה להתנצל בפני האוהדים של בית"ר אם פגעתי בהם, כי אני מאוד מאוד אוהב אותם. כולם אמרו שאנחנו לא יודעים לנצח קבוצה גדולה. ההוכחה הגיעה היום".
ניב טל: "אני מאוד שמח שניצחנו קבוצה גדולה. היה לנו מחסום פסיכולוגי וברגעים המכריעים היינו מאבדים נקודות. אני שמח שסוף סוף עלינו מדרגה. לא מעניין אותי מה קורה בבית"ר. אני הולך עם הפנים הלאה".
מיכאל זנדברג: "לנצח את בית"ר בטדי, זה לא קל. השדרנים והפרשנים ידעו טוב מאוד להגיד שאנחנו לא מסוגלים לנצח קבוצה גדולה. היום במחצית הראשונה הראינו ההיפך".


איזור הצבע / אביעד פוהורילס
במדרגות החוצה, מישהו עם כובע גרב הודיע שגד זאבי הוא בכלל חפרפרת של המערך. "הרס לנו את השמחה של הבחירות, הרס".
ימים קשים עוברים על בית"ר, ימים של הכרעה. לא רק לגבי האליפות, שנראית כמו אחת שהולכת ונשמטת מהידיים, אלא לגבי עתידה של בית"ר בכלל. גד זאבי לא הגיע. הוא העדיף להישאר בעסקיו. הוא שלח במקומו את האישה והבת.
אהוד אולמרט הקפיד להושיב אותן לצידו, אולי כדי לפייס את השתיים, על האש שהבעיר בביתן אחיו הטורדני יוסי, שקיבל לידיו את תפקיד הדובר ודיברו השבוע את בית"ר למוות. טופלה טוטוריטו של משפחת אולמרט לא סתם חילק את ירושלים - הוא פשוט דיסק אותה.

גם דדש ישב לא רחוק, ומההיכרות שלנו איתו, הוא לא איש ששמח לאיד. איש אחר במקום דדש היה נוסע עכשיו במכונית עם גג פתוח ברחבי העיר וקוצר את פירות הגעגועים אליו. בימים של דדש, עם פלאפון סגור רוב שעות היום, הכל תיקתק. ומי שהיה בבית שלו באותו זמן ליד הפאקס - מעיין הקטנה, הנהג שלו שמואלי, אפילו העוזרת - ניהל את בית"ר ביד רמה. בלי שריי פות, בלי תככים, בלי נחשי-צפע שאורבים בפינות המועדון.

גוטמן, שהגיע בתחילת העונה לעיר העתיקה בגאוותנות יתרה, קיבל אתמול קבלת פנים מפוייסת של אנדרדוג. אפילו הקהל לא אהב את החתרנות כלי פיו מבפנים. החסד נשמר עד שחטף את הפנדל. אז כבר שלחו אותו 8,000 איש הביתה.
ירושלמי אחד כתב על שלט גדול שקקון נחליאלי ולא עיט. קקון לקח ללב. אחרי שכבש, רץ לשלט ועשה כל מיני תנועות. ג'ובאני, שלא מבין שלטים בעברית, רץ לקקון וכמעט הרביץ לו. זה הספיק לקהל. רוסו שוב חזר להיות אהוב הקהל.

הקהל בטדי, כבוי, חסר אונים, מבוייש, מתנהג כמי שהשלים עם אובדנה של האליפות. ופתח-תקוה? בשנים האחרונות היו בעיר הזאת שתי קבוצות. אחת של לוזון והשניה של לוזר. כנראה שבדיקת הפוליגרף בכל זאת עשתה להם משהו. סוף סוף זרם החשמל בכפות רגליהם.