רונן הלל, חייל בן 18 שערך אתמול את הופעת הבכורה שלו בליגה הלאומית, היה הדמות הבולטת במשחק, שבו גברה במפתיע קבוצתו, הפועל פתח-תקוה, על מארחתה בני יהודה בתוצאה 0-1.
סיפורו של רונן הלל הסתיים אמנם בשער יפה שכבש בדקח ה-81, אך התחיל עוד במחצית הראשונה, כאשר במהירותו, בשליטתו הטובה בכדור ובפריצותיו המסוכנות מן האגף השמאלי אפשר היה להיווכח בכשרונו.

קבוצתו של רונן, הפועל פתח-תקוה, המעורבת במאבקי ההישרדות בליגה הלאומית, שיחקה אתמול כקבוצה שחרב הירידה מונחת על צווארה. ויאמר מיד: גם קבוצת בני יהודה עשתה אתמול מאמצים רבים כדי לנצח, אך דומה שבעת ובעונה אחת עם המאמצים, ביצעו שחקניה כמעט את כל השגיאות האפשריות, כדי שפתח-תקוה, תוך כדי גילוי רוח לחימה למופת, תצליח ליטול עמה הביתה שתי נקודות יקרות ביותר.
הפועל פתח-תקוה. אף היתה מודה לאל הטוב, לו היה מעניק לה מראש נקודת ליגה אחת בלבד, אך התפתחויות במהלך המשחק הוכיחו שהיריב אינו נורא כל-כך ואפשר לנצח.

4 פעמים בעונה זו ראיתי את הפועל פתח-תקוה. ב-3 פעמים עד אתמול, נדמה היה לי כי היא חסרה כל התלהבות ורוח לחימה, תכונות המחייבות קבוצה שמרבית שחקניה אינם ניחנים בתכונות טכניות מינימליות. אך אתמול, לאחר שהבינו את מצבם הקשה בטבלה, ובהנהגתו של דב רמלר, הצליחו להתעלות ולהתרחק מעט מן ה"קו האדום".
במחצית הראשונה היה המאבק שקול, ושני השוערים שאול נחום ואסיאג לא נאלצו למתוח אבריהם כדי לסכל התקפות של חלוצי היריב, אם כי במחצית זו כבר אפשר היה לגלות את רונן הלל דק הגיזרה, כצעיר כשרוני המשחק כבטחון רב.
במחצית השניה הפך המשחק ער ומעניין יותר, כאשר שתי הקבוצות ביקשו להשיג הכרעה. אות ראשון לנסיונות אלו ניתן בדקה ה-48 כאשר בעט דב רמלר מ-12 מטר, משמאל, כדור "מתוחכם" שנראה חודר פנימה, אך פגע בקורת שערו של אסיאג ונהדף על-ידי הגנתו.

כעבור דקה התמקם ברטר היטב במרכז רחבת בני-יהודה, ובעט מן האוויר כדור אדיר מעט מעל המשקוף. רמלר וברטר מחמיצים, אך כאן ההזדמנות לציין את תרומתם של השניים לקבוצתם. הראשון, רמלר, מבוקש על ידי מרבית קבוצות הליגה הלאומית כחלוץ חיזוק לעוגת המשחקים הבאה, ובצדק. רמלר הוא חלוץ מצוין בקנה מידה ישראלי, כפי שנתגלה אתמול. בנוסף לזאת הוא גם מנהיג של קבוצתו, כאשר נראה כמעט בכל פינה במגרש, כשהוא מחלק הוראות לחבריו, מחלץ, מתקל, ואף יוזם התקפות.

עמוס ברטר היה בשבועות האחרונים בחדשות, כאשר מאמן הנבחרת הלאומית ג'ק מנסל "גילה" אותו, וצירפו לנבחרת הלאומית. מאז, דומה, עשה ברטר התקדמות רבת בכל הקשור ליכולתו הטכנית ולדיוק מסירותיו. צרפו לזאת גם את תכונותיו, לחימה וכושר גופני גבוה, ותבינו כיצד הפך ברטר לאחד מעמודי חתווך של קבוצתו.

אתמול בלט בשורות פתח-תקוה גם הבלם בודניוק במשחק ראש טוב, וגם לקרקו ולרוזנברגר היו דקות טובות. את קבוצת בני-יהודה קשה היה אתמול להכיר, ביחוד בכל מה שקשור למשחק מרכז השדה. רמי לוי, סלמן ואלון צוברי, נראו כמשוטטים, אך לא כשחקנים הצריכים להעביר את כובד משחק קבוצתם מן ההגנה להתקפה. מכך סבלו שני חלוצי החוד, אהוד בן-טובים ומלחי, שגם הם, כאשר היה הכדור ברגליהם, גילו יכולת בינונית.

בדקה ה-63 ניתנה לבני יהודה הזדמנות להבקיע שער. כדור עונשין שהוגבה לרחבת פתח-תקוה נהדף על-ידי הגנתה הישר לרגליו של מלחי. הוא בעט מן האוויר, שאול נחום הדף, בן-טובים ניסה לדחוק פנימה, אך הגנת פתח-תקוה הצליחה להרחיק.

בדקה ה-77 הראה רונן הלל הפתח-תקואי שמץ מכשרונו, כאשר "שיגע" את אורנשטיין ליד קו הרוחב, חדר לרחבה, ומסר כדור-רוחב מצויין, אך ליד שער בני-יהודה לא נמצא אחד מחבריו שידחוק את הכדור פנימה.
כעבור 4 דקות (81), הצליח אותו רונן לכבוש את שער הניצחון. רוזנברגר הגביה כדור עונשין לעבר קו ה-16 של בני-יהודה, רמלר נגח למרכז הרחבה (איפה היו לב ואורנשטיין?), שם התמקם רונן הלל, ובבעיטה שטוחה, תוך כדי גילוי בטחון עצמי מובהק, בעט מול אסיאג לפינה. 0-1.

בני יהודה: יעקב אסיאג; נתן שרעבי, אברהם לב, יורם אורנשטיין, שלמה קירט; רמי לוי, דוד סלמן, אלון צוברי (יזהר נוז'יק), י. מרדכי; אהוד בן-טובים, אבינועם מלחי.
הפועל פ"ת: שאול נחום; איתן בודניוק, ציון יוסף, יחיאל סאלם, מוטי בכר; יעקב בוטבול, בצלאל רוזנברגר, יעקב קרקו; עמוס ברטר, דב רמלר, רונן הילל.