הפועל פ"ת הגיעה אתמול לר"ג כשהיא גאה בכדורגלניה־נגניה, אשר ביצעו בעת האחרונה את הסימפוניה התשיעית - 9 משחקים ללא הפסד, שהובילוה לצמרת. מי שסדק את כינורותיה, בסימפוניה פרטית כמעט מושלמת, היה חלוץ מכבי ת"א שחר בר־אל. בתצוגה כיבוש ודריסת הגנה שלא רואים דוגמתה לעתים תכופות, לבטח לא מצד כדורגלן שהיה מיועד לספסל המחליפים, כבש שחר צמד, והוליך את מכבי לנצחון התאוששות משכנע, 1-4.

הקץ לבצורת 6 המשחקים ללא נצחון. מכבי מאותתת לצמרת. שני גורמים חברו ל־25 דקות סיום ברמה גבוהה אותה הציגה מכבי. האחד, הרחקתו של קשר פ"ת נועם קייסי (54), בגין פגיעה בנתן. קייסי כבר הוצהב במחצית הראשונה על פגיעה דומה, ולשופט ההססן והחלש יאיר טילינגר לא נותרה ברירה אלא להרחיק אותו. הגורם האחר היה פסילת שער שהבקיע שושני (61), המצטיין בקבוצתו, בגלל שלכיבוש קדמה נגיעת יד מחוץ לרחבת העונשין.

לדעתי, שגה טילינגר בצורה תמוהה, מכיוון שלא השתמש בחוק ההגיון, ולא נתן יתרון לפ"ת (נגיעת היד לא קטעה את ההתקפה). פסילת השער הביאה לנפילה מוראלית בולטת אצל האורחים. מה עוד שעד אז הם היו מעודדים משער השיויון שניתן להם במתנה בדקה ה־50. הכדור הוגבה לרחבה, מרכוס היסס ביציאה, וגולדברג שגה כשדחף ללא סיבה את לוין. את כדור ה־11 בעט לוין לפינה, 1-1.

מרגע פסילת שערו של שושני החלה מכבי להציג איכות משחק גבוהה. איוניר, שלא מצא את מקומו במחצית הראשונה (רק בישול נפלא אחד לגריאני), נכנס לתלם והחל לחלק מסירות טובות. לולו, "הפועל השחור", דחף את תבריו קדימה. החילוף הנבון של בר-נור שהוציא את גריאני הלא יעיל, וצרף במקומו חלוץ שלישי, את טבק, הניב גם הוא פירות, במיוחד בגלל שדריקס נשמר בקפידה בידי ניר אלון.
והיה שחר. את שערו הראשון, בדקה ה-13, כדאי לשגר למגלי בועטי קטיושות. לוי שיגר לו כדור באגף שמאל. הוא עבר את קוזשוילי, ומ־20 מטר אלכסונית ירה כדור גבוה לפינה הקרובה. 0-1. והיה שוב שחר. איוניר שיגר לו (70) כדור מצויין לרחבה, בראל בעט מ־8 מטר משמאל לימין ולרשת הגבוהה.

טבק כבש שער שלישי מ-20 מטר, לאתר מסירה של לולו, 1-3. דקות מהסיום נהדף כדור שבעט איוניר לעבר גולדברג, וזה קבע 1-4. הצבע חזר לפניהם של המכבים.

מכבי ת"א: מרכוס; מיקי כהן, גולדברג, שמעונוב, איתן לוי; לולו, גריאני (טבק), אלון נתן (דוד אזולאי), איוניר; בראל, דריקס.
הפועל פ"ת: ג'רבי; קוזושוילי, בודניוק, ניר אלון, גיא לוי; קייסי, שושני, מחפוד (אליה), מרקוס (בסון); לוין, רבינזון.