מי לא מכיר את הרגע בבית הספר, ביום הזה שקוראים לו "יום הורים". המורה הזועף חוכך בגרונו, זוקף צווארו ומתחיל במטחי אש: "יש בילד פוטנציאל גדול, אבל הוא לא עושה שום דבר". ההורים הנרגזים תופסים הזדמנות ויוצקים עוד קצת שמן. "מה שרק אפשר אנו נותנים לו. תנאים מעולים, מורים פרטיים, דמי כיס. הכל, ממש הכל". הבחור הצעיר מסתכל מבוייש על הקרקע וחושב: "מה הם רוצים ממני לעזאזל".
כך בדיוק הפועל פ"ת. המקום, הזמן, והדמויות המרכזיות אולי שונים. אבל זה בדיוק המצב. מיתקן מצויין, צוות מקצועי מעולה בדמותם של שפיגל ובר-נור, הנהלה איכותית (עד כמה שאפשר בכדורגל שלנו) ופוטנציאל שחקנים שכמוהו לא היה אולי עוד מימי סטלמך, נהרי וחבריהם. אבל ה"תכלס" בשטח. קבוצה נאיבית ומעצבנת שמשחקת כדורגל בדיוק 20 דקות.

טוב, אז בואו נתחיל להסדיר ענינים. הפועל פ"ת פותחת אתמול מצויין נגד כפר-סבא. הכדור נע מהר, השחקנים לוחצים קדימה, והצעירים עוז איליה ומני בסון שובים את העין. מגיעים לדקה ה-7, רונן הלל מתנהל במרכז. לפתע הוא שולח את ניר לוין, ששועט קדימה. ניר מגיע מול נוסובסקי וכמו גדול נותן לו לתפוס אוויר. הרבה שחקנים היו בועטים לשער לאחר מבצע כזה, אבל לא ניר לוין. כמו להרגיז, הוא נותן לשלושה מגיני כפר-סבא להגיע לעבר השער. חולף על פני הראשון ובפשטות, סטייל "מכנס", הכדור ברשת. 0-1 לפ"ת.

הקהל בעננים. גם השחקנים. שחקני פ"ת ממשיכים לרוץ ונותנים הרגשה שהלבה שמבשל בר-נור כבר יותר משנתיים מתחילה לפרוץ. האשליה ממשיכה בדיוק עוד עשר דקות. ואז, כמו במכה אחת, היא פשוט נעלמת. אנחנו חוזרים למציאות.
קשה, בהחלט קשה להבין מה קורה לשחקני פ"ת בדקות האלה. יכול להיות שעדיף מבחינתם להבקיע בדקה ה-88, אז אפשר יהיה אולי להנות זמן רב מפריצות מאגפים, כדורגל מהיר ותכליתי ולא ממשהו קשה ומסורבל. המשפט האחרון בהחלט לא כולל את גיל סבו.
עד יום המשחק לא היה ברור אם ישחק או לא. אבל כשעלה לכר הדשא שיחק אותה עד הסוף. פשוט נמר.

הקבוצה האומללה של השבוע האחרון היא ללא ספק הפועל כפר-סבא. להבקיע 2 שערים מול האלופה ולהפסיד זה באמת יותר מדי. תאמינו לי, אם היו כובשים עוד שער אחד אתמול, גם בית דין לא היה יכול לקחת להם את הנצחון. אבל מה, כנראה שהם נאיבים לא פחות מהפועל פ"ת. אם את השער היחיד שהם כבשו הבקיע הבלם גדעון סיימון אפשר בדיוק להבין את הסיפור שלהם.
ממרכז שדה מסורבל לא יעיל וחסר תיחכום בתוספת חוד נטול עוקץ בהחלט אי אפשר לדרוש שיבקיע שערים, במיוחד שמנגד משחקים גיל סבו ורוני ג'רבי. ההגנה של כפר-בא זה כבר סיפור אחר. שוב ושוב דאג נח איינשטיין להזכיר לנו מי הוא ולמה הוא מסוגל. פריצותיו מהאגף היו פשוט תאווה לעיניים. הבולטים האחרים של כפ"ס: מימוני וסימון. הם גם סגרו את ה"מעגל" של המשחק הזה בשער שכבש האחרון מהמסירה של הראשון.

הפועל פ"ת: ג'רבי; דוד לוי, בודניוק, ניר אלון, ציון יוסף; סבו, חזן, אליה; הילל (נהרי), לוין, בסון (גיא לוי).
הפועל כפ"ס: גוסובסקי (ששון); אידינגר, סיימון, אוקנין, איינשטיין; יפה, מרגון, מסיקה, בוארון (בן-חיים); מימוני, נזהר.