אחרי שישה משחקים ללא ניצחון ועם יכולת עלובה, כשהזכרונות מהתבוסה להפועל ת"א עדיין טריים, הגיעה הפועל פ"ת למשחק הביתי מול מוליכת הטבלה בכוננות ספיגה.
החיפאים אומנם הגיעו אחרי שנכנסו להיסטוריה כקבוצה היחידה בתולדות ליגת האלופות שהודחה עם אפס נקודות ואפס שערים, אבל זו רק היתה סיבה להאמין שהם עומדים לפרוק קצת עצבים ואנשי התקשורת ביציעים הדלילים התייצבו חמושים במחשבונים כדי לעקוב אחרי התוצאה.

הפועל עלתה בפעם הראשונה העונה במדים כחולים, אבל גם נקודת האור הקטנה הזו הוכתמה בהמשך השבוע לאחר שצצו חשדות לפיהם מנהלי הקבוצה ביימו פריצה וגניבה של המדים הקודמים כדי לבצע את ההחלפה מבלי לספוג עונש על חסרונו של סמל "ליגת טוטו" על המדים החדשים.

המשחק נפתח באופן סביר, כשחיפה לא טורחת ליצור הזדמנויות ודווקא ג'ונתן אסוס היה היחיד שבעט לכיוון השער, אבל הכדור שלו הלך מעל למשקוף.
בדקה ה-28 החליטו החיפאים המפוהקים שהגיע הזמן לעשות משהו, וכדור קשתי חתך את ההגנה הרכה של הפועל בדרך לאייל גולסה, שבעט היטב וקבע 0:1. כעבור ארבע דקות בעט ליאור רפאלוב כדור חופשי חלש מ-22 מטרים, וצליל חתוכה, שהיה חייב להדוף, נכשל במשימה הפשוטה וספג את השני. 0:2.
הפועל המשיכה בהתמוטטות, ודקה לפני המחצית מצא כדור קשתי של עלי עותמאן את ראשו של שלומי ארבייטמן, שנגח פנימה בזמן ששחקני ההגנה עסקו בבהייה בבניינים שמאיר שמיר בונה מסביב לאיצטדיון. 0:3.

המחצית השנייה לא נראתה טוב יותר מבחינת הקבוצה, והרביעי הגיע בדקה ה-60, עם עוד שער קליל לארבייטמן. מאותו שלב העבירו הירוקים לניוטרל, והעבירו את הזמן עד לסיום. אם הם לא היו עושים זאת, הם היו עלולים להשוות או אף לשדרג את ה-1:7 של הפועל ת"א.

הפועל, מצידה, הסתפקה בהזדמנות בודדת של גיא צרפתי, שהצליח לגלגל כדור שעבר את ניר דוידוביץ' אבל הורחק מקו השער, ובכרטיס אדום של דור הלוי, שביצע עבירות רבות וההרחקה שלו היתה צפויה כמעט כמו ההפסד.

הועדה לחקר הבאסה בדקה ומצאה שהתבוסה הפעם היתה הגבוהה ביותר של הפועל פ"ת מאז 2003, אז הפסידה הקבוצה 5:0 למכבי חיפה.