בלומפילד חזר אלינו אתמול. ב-7 בערב חזרו הביתה 15,000 אנשים שמחים. לא היה אכפת להם לחכות בפקקים בשדרות ירושלים. אף אחד לא ציפצף. אפילו נתנו לך זכות קדימה. נראה אותך מנסה לעבור כביש אחרי 0:0 למשל. הבמה הכי טובה בארץ העניקה לנו משחק כדורגל נפלא, כזה שישאיר כל שבת אשה מקללת בבית. משחק שבגללו כדאי לברוח אפילו מהחלון ולהסתכן בקפיצה מקומה שלישית, דרך המרזב. 7,000 מקומות נותרו ריקים נותרו באיצטדיון, ומי שלא בא, מותר לו עתה להכות בראשו, לסטור על פרצופו. כן, 2:2 מרגש.

הפועל פ"ת ומכבי ת"א יכלו לרדת לחדרי ההלבשה בסיום המשחק, בוכות וצוחקות בעת ובעונה אחת. כחול אחד של מכבי שכב על הדשא, ראשו עמוק באדמה. הוא לא האמין למה שעשה לו יוסי שושני, דקה וחצי קודם לכן. מה יוסי עשה? הוא קיבל מסירת נגיחה שמיימת מניר לוין, ונותר לבדו מול משה מרכוס המצוין. 8 מטרים בצד שמאל. יוסי לא שאל לאיזו פינה, כי פחד שפרוסט יקדים אותו וישרוק לסיום. בקור רוח של באר-שבעי שבע תלאות, הניף רגל וירה לפינה הרחוקה. שער 11 התמוטט. 2:2.

בשער 1 על כל כיסא נלחמו שני אנשים. בינתיים שרקו למטה לפתיחה. פתחו בטירוף, פ"ת. נעם קייסי רץ אחוז אמוק במרכז המגרש, והעביר כדורים מימין לשמאל. מכבי בשוק. בונקר בדקה הראשונה? לא יכול להיות. דווקא כן. האגפים של פ"ת עובדים מצוין. אולראן משמאל וקוזושווילי מימין. בשער 11 חלק משותקים מאימה. השאר זועקים "מלחמה, מלחמה, מלחמה". פ"ת מותירה באותן דקות אדמה חרוכה.

בדקה ה-12, אלון חזן קיבל כדור בצד שמאל, ליד נקודת הקרן של מכבי. אבי כהן לידו רק סטאטיסט. לברקוביץ', בימיו הגדולים, היו סיבסובים כאלה. אבי כהן נשאר מאחור, וחזן העביר כדור רוחב. הגנת מכבי התבוננה בסקרנות ובעניין רב בכדור. רק שאף אחד לא נגע בו. אף אחד? לא ניר לוין יתן לכדור הזה לחמוק סתם כך. הנגיעה שלו שלחה את מרכוס לאסוף אותו מהרשת, 0:1 לפ"ת. יש אלוהים, אין אלוהים. מוצדק.

מכבי היתה צריכה את השער הזה של לוין. הקרח הפשיר. מכבי השתחררה, אבל המתפרצות של פ"ת היו עדיין יותר מסוכנות מהכובד בחוד של מכבי. עד הדקה ה-17. קלינגר רץ מימין והרים כדור לרחבה. הגנת פ"ת יצאה לחופשת מולדת, עם אולראן בבואנוס-איירס. דריקס, גלמוד ובודד, נגח חלש לידיים של רפי כהן. נורה אדומה לגרנט. אחרי דקה - היא נשרפת. עכשיו עשור משמאל. כדור מדוד, כאילו הוזמן אצל חייט. גבע מרקוס איבד את דריקס לשנייה. זה הספיק. הראש פגש נפלא את הכדור, שטס לפינה השמאלית של רפי כהן, 1:1. אוהד מפ"ת נאנח: "נגדנו כל המתים מתעוררים"...

דקה 66, דריקס נשלח לרחבה, מרקוס אחריו. גבע יישבע אח"כ לפרוסט, שלא פגע לדריקס ברגל ושהכל הצגה. פרוסט לא שמע. כדור ה-11 של קלינגר נעצר מאחורי גבו של רפי כהן, 1:2. יוסי לוי הגיב במשקוף, והחול בשעון של פ"ת נכנס כבר לעיניים של אלה מפ"ת, שלא רצו לראות אפס נקודות. בעיטה של ניראון (76) הורחקה מקו השער בראשו של אבי כהן.
השריקות משער 11 הודיעו לפרוסט שמשחקים כבר 10 דקות אחרי הדקה ה-90. המחוג הגדול רץ את סיבובו הלפני אחרון. גם לוין לא רץ יותר לאמצע המגרש. הוא רץ לחבק את שושני. לוין המשיך בראשו לרחבה של מרכוס. פתאום שושני.
אח"כ עוד הספיק רפי כהן להציל שער בטוח מבעיטה של שלח. ירד המסך. עד עכשיו לא ידענו מי הלך בוכה ומי צוחק. רק הקהל חייך. תודה.