אתמול אחר הצהריים ראיתי בשכונת התקווה אנשים קמים לתחייה. במשך קרוב לשעה נראה המגרש של בני יהודה כמו בית קברות, בעקבות השער של יניב אברג'יל לזכות כפר סבא. אבל איך שזוהיר בהלול בישר על פנדל לבית"ר ירושלים, בית הקברות התפוגג והשכונה נעורה לחיים חדשים.

הכרוז דדו כהן צעק בטירוף למיקרופון: "יש אלוהים", וזה עוד לפני שבית"ר הישוותה. קובי רפואה ויוסי מדר רקדו על הדשא ולא היה חסר הרבה שהפועל פ"ת תשווה ל-2:2, גול שיעלה לבני יהודה בירידה. אותם אנשים, שכבר איבדו עניין והפסיקו לעודד מרוב יאוש החזיקו טרנזיסטורים צמוד לאוזן והיו אחוזי טירוף.

ואז הישווה האווירון בפנדל לבית"ר, המשחק בשכונה הסתיים, ונותרו עוד שתי דקות למשחק בכפר-סבא. לפתע אותו בהלול נסחף ובישר על פנדל כפר סבא שלא היה, אבל מילה אחת שלו הצליחה להחסיר פעימה לאוהדי השכונה.

מזרחי, שגדל בבני יהודה השאיר אותה מהמגרש בכפר-סבא, אבל קודם לכן היה זה חזי שירזי שבצמד הבטיח את ניצחון בני יהודה. עד לפני חודשיים היה שחקן ספסל, אבל במאני טיים של בעונה כבש שירזי כמה שערים מכריעים, ואתמול הוכיח שכשצריך אותו, הוא כאן. זה לא רק הצמד. שירזי לחם, דירבן והשקיע במשחק כמו שלא ראיתי אותו מימיי.

שייע פייגנבוים הכניס אתמול הרבה רוח קרב בשחקניו. בני יהודה התעלתה בזכות הכנה נכונה של צמד מאמניה והתלהבות הקהל. השחקנים לא הפסיקו לרוץ ומרכז השדה, עם סהר מזרחי, יוסי מדר ומוטי ששון, היה הלב והנשמה.
בדקות בהן בני יהודה נעלמה מהמגרש, הציל אותה השוער יניב והבה במספר הצלות גדולות. ההגנה בראשות רונן פייגנבוים היתה שותפה שוות זיעה ללחימה, אם כי גילתה חוסר עירנות בסיוע בשער שספגה.

הפועל פ"ת, שברוב השליש האחרון של הליגה ניצבה במקום השני, איבדה אתמול את הסגנות ועימה את הכרטיס לאופ"א. האורחים שיחקו בפחד מסוים במחצית הראשונה והשתחררו רק בדקות מעטות. ניב טל, למרות האיומים והלחצים, היה בפ"ת, שסבלה מהרכב חסר.

שירזי חימם את הלב לאוהדים בשער יתרון כבר בדקה ה-17, כשקיבל מרפואה כדור ברחבה ובעט לפינה הימנית הנמוכה, 0:1 לבני יהודה. בדקה ה-42 שיוויון. מיכאל זנדברג העביר משמאל ומוטי קקון השתחרר ונגח מ-3 מטרים פנימה, 1:1.

במחצית השנייה עוד הספיק השופט חיים יעקב להתעלם מהכשלה של רפואה ברחבת פ"ת, לפני ששירזי קיבל
כדור עומק מצוין ממדי בצד שמאל הרחבה ובעט לפינה הרחוקה 1:2 יהודה. שירזי במקום לצהול פשוט בכה. איזה תמונה: שחקן כובש ומזיל דמעות מתסכול והתרגשות.

אלא שלקראת הסיום. כשהגיעה הבשורה מכפר סבא, באה השמחה. כנראה שלבני יהודה מלבד 11 שחקנים ושני מאמנים יש גם 7 נשמות. שנה שלישית ברציפות שהיא ניצלת במחזור האחרון.


האיש של המשחק - חזי שירזי
הוא כבש אתמול שני שערים שהעניקו לבני יהודה עונה נוספת בליגת העל. בכל פעם יש לבני יהודה מציל אחר, פעם זה רפואה, פעם שירזי, ותמיד בדקה ה-90 של המחזור האחרון בני יהודה ניצלת מירידה, שירזי, מלבד השערים היפים, היה אתמול מספר 1 במגרש. הוא חימם את הלב בהתלהבות, בלחימה, במאבק על כל כדור, שחקן בית אמיתי.


הידעת ש...
• בני יהודה עם 7 נצחונות בית (מ-9) ניצחה אתמול אחרי 2 תיקו רצופים זהים (1:1 עם מכבי חיפה בחוץ ועם הפועל ת"א בבית). לפני כן הפסידה למכבי נתניה בחוץ
• הפועל פ"ת, שרשמה 4 מ-5 התיקו שלה בחוץ, נחלה אתמול הפסד חוץ חמישי (מ-11), והיא אחרי 3 הפסדים רצופים (לכפר-סבא בבית, בני יהודה וראשל"צ בחוץ) שבאו אחרי 2 תיקו רצופים (עם מכבי ת"א בבית ואשדוד בחוץ). לפני כן ניצחה 4 משחקים רצופים.
• חזי שירזי בעט אתמול 6 פעמים לשער פ"ת - וכבש פעמיים
• בסיבובים קודמים: 0:4 לפ"ת בפ"ת, 2:4 לפ"ת בשכונת התקוה.
• בעונה שעברה: 1:2 לפ"ת בשכונת התקוה, 1:1 בפ"ת.


איזור הצבע / אביעד פוהורילס
לא ברור לי בכלל איך שייע פייגנבוים חי את החיים האלה שלו. לא ברור גם לו. בכל שנה בסתיו שייע נוטל על גבו תרמיל קטן וגרזן, ויוצא אל הג'ונגל כדי לשרוד, להישאר בחיים. בלקסיקון של המשפחה היקרה הזאת, משפחת פייגנבוים, יש כמה מלים שחייבים לשנן לפני שיוצאים מהבית: גליץ', סטופקס, תלך עליו עם הפקקים, מלחמה, שיגעון, טירוף, דינאצ'י, נגמר! איך יכול להיות?, אני לא מאמין, אין מה לעשות, יצחק, נגמר! נילחם עד הסוף, נשמה, אמונה, זו קריירה של מועדון שלם, בנישתי, נגמר! אני מצדיע לשחקנים!

בכל שנה במחזור האחרון שייע מצדיע לשחקנים שלו. הוא מצדיע כשהוא שוכב על אלונקה. חבל בכלל שיצאנו מלבנון. עם ההצדעות האלה של שייע, עם הטירופים האלה והסטופקס לעצמות, החיזבאללה בחיים לא היו מעיזים להגיע ככה עד שער פאטמה.

אני לא יודע למה, אבל שייע מזכיר לי תמיד את שייקה אופיר ב"שוטר אזולאי". מין דמות טראגית קומית שהגורל מתעתע בה, והוא חי בה כמו בספינה טרופה בלב ים. זה הסרט של אדון שייע. סוחט דמעות גם כשיש כבר כתוביות של שמות הגיבורים שהשתתפו בסרט. אלוף האלופים בהישרדות, ואיתו בני יהודה שנלחמת כל שנה, כל עונה, רק כדי למות ולחזור לחיים עם מכת החשמל האחרונה - פנדל מזרחי במגרש אחר - רגע לפני שהרופאים הרימו ידיים.

בני יהודה מתגרה בגורל שלה. כבר שנים שהיא הולכת על חבל דק, בדיוק כמו הבדיחה על הפולני שאשתו מתה, וכשמורידים אותה במדרגות, האלונקה פוגעת בקיר והאשה מתעוררת. שנה אחרי זה האשה מתה שוב פעם, ושוב האלונקה פוגעת בקיר, והיא ניצלת. בשנה השלישית האשה מתה, ובעלה יורד עם הצוות הרפואי.
כשהם מגיעים לקיר הידוע, הוא אומר לצוות - כשאתם מגיעים לקיר הזה, תיזהרו לא לגעת בו. עם 12 קבוצות בליגה בעונות הבאות, אפילו ההתגרויות של שייע בגורל כבר לא יעזרו.

הקבוצה הזאת נשארת, ואם אנחנו מנסים להעלות מהזיכרון את כל טעויות השיפוט שהיו העונה, דומה שהטעות של ניר בעבור, בשכונה מול מכבי ת"א, כאשר פסל שער חוקי של קובי רפואה, היתה החמורה מכולן. זה היה נורא אם בגללה בני יהודה היתה יורדת. בעבור יכול לחזור לישון בשקט.

הפועל פ"ת נפלה ברגע האחרון למקום השלישי, ממנו נוסעים השנה לסחנה. גם אם עבור מכבי חיפה כרטיס לגביע אופ"א הוא פרס גדול מדי על מה שהיא עוללה לעצמה העונה, פ"ת שברה השנה שיאים חדשים של לוזריות.
היא לא ניצחה שום משחק שהיא היתה צריכה לקחת, הפסידה את כל משחקיה לגדולות, הודחה בגביע ובמשחק אתמול, שהיה צריך להבטיח לה את אירופה, היא כשלה כמובן. הניצחון הגדול של שייע וגיורא שפיגל, הוא באיזשהו מקום ניצחון הטובים על הפה חסר המעצורים של דני לוי, שהוביל את הקבוצה שלו לשומקום.