מילניום חדש גם בפ"ת. מכבי מנצחת בדרבי ובצורה משכנעת. זה נגמר רק ב-0:1 כי הפועל יצאה בזול. אחרי 4 שנים, מכבי מרימה ראש ושולחת את הפועל לעשות חושבים.

אבל הסיפור האמיתי התרחש אחרי המשחק. המהומות שהתחוללו על כר הדשא, בחדרי ההלבשה ומחוץ לאיצטדיון נגררו גם למגרש האימונים של מכבי פ"ת.

מכבי באה מוכנה יותר, בהרכב מלא, והכתיבה את הקצב, כשהיא תוקפת בנשק של הפועל - מתפרצות. הלחץ של מכבי על כל המגרש בלט דווקא בשלבים מסוימים של המחצית השניה, כשהפועל ניסתה בכל כוחה להשיג שוויון.

השער המוקדם מנע מהפועל את משחק המתפרצות. המנג'ר ניר לוין הגיע בעמדה נחותה, בלי 4 משחקניו: אבי יחיאל, אילן בוארון, מנור חסן (פצוע, נכנס כמחליף) ובעיקר גיא שמיר, המומחה לשערי דרבי מכריעים, שלא שותף ב-3 מ-5 משחקי ההפסד העונה.

אבל הבעיה העיקרית היתה שהקרואטים של פ"ת שיחקו גרוע. בורימור פרקוביץ' נעלם מצד ימין, איבן בולאט חלם כל המשחק, קרונוסלאב גרגוריץ' היה איטי והססן, ודניאל בוגדאן חדיר. לשוער רפי כהן יש חלק בשער שספגה הקבוצה, והזזתו של מיכאל זנדברג חזרה לקישור לא צלחה.

כדור קרן שהגביה (5) איסמעיל עמר, הגיע לגיא יצחק, שעמד לא מכוסה ובעט חזק למרכז השער, 0:1 למכבי. יצחק, המוח של מכבי, נהנה מחלוץ נייד (וקצת קהה) אסי טובי, ומשי הולצמן, שמהווה כרגע נכס לכל קבוצה. בהגנה ניטרל מוראד מגמדוב את הנסיונות של עידן הילל ואלי אברבנל, ואילו בשער הפגין גולן מלול ביטחון ושליטה ברחבה.

רפי כהן עצר (9) כדור נוסף של עידן מליחי, וכעבור 5 דקות הוציא דודי פדלון את הכדור ברגע האחרון מרגלי טובי. מכבי שיחקה בטוח וניצלה עצבנות וחוסר סבלנות אצל יריבתה.

מכבי רצתה יותר: מספיק לראות את טבלת הסטטיסטיקה כדי להבין מה הלך במגרש. 2:10 למכבי בקרנות ו-1:8 בצהובים. בעוד הפועל בנתה כנראה על הסטטיסטיקה של משחקי העבר, מכבי פשוט רצתה לנצח את המשחק. עם זאת ראויים שחקניה לגנאי על בזבוזי הזמן שלהם.

בתוספת הזמן של המחצית הראשונה שלה דרגאן טאדיץ' כדור ארוך להולצמן שרץ מעט והשאיר את טאדיץ' לבד מול רפי כהן, אבל הבעיטה הלכה החוצה.

עם פתיחת המחצית השניה בעט (47) אברבנל כדור מ-20 מ', מלול שמט אבל הקדים את הילל בזינוק חוזר. אברבנל השאיר (70) את הילל מול מלול, אבל החלוץ הצעיר בעט לחוץ - החמצת המשחק.

שער של טאדיץ' נפסל (71) בטענה לעבירה מוקדמת, וחסן הספיק (83) לבעוט כדור חופשי מ-25 מ' לקורה והחוצה, ולהשאיר את הנקודות בצדק - במכבי. מה שקרה אחרי המשחק זה כבר סיפור אחר שמתאים למדור השכונות.


תגובות:
שחקני מכבי פ"ת צעקו בחדר ההלבשה "אורגזמה, אורגזמה", בתגובה לדברי יו"ר הפועל פ"ת, דני לוי, והניפו את אבי לוזון על הכפיים.
אבי לוזון: "כל השבוע פגעו בכבוד של שחקני, כאנשים וכשחקנים. אתמול הם החזירו הכל על המגרש. ידעתי שננצח, לא הבטחתי פרמיית נצחון, כי הכבוד זה הפרמיה הכי טובה שהם יכולים לזכות בה. להפועל יש אולי יותר קהל, אבל שלנו איכותי יותר. הפועל אמרו דרבי הקודם שיקח שנות אור עד שננצח אותם, כנראה שבלכסיקון של הפועל שנות אור זה 3 חודשים"

גיא יצחק: "משחק מצויין, יוסי דאג שלא נגיע בלחץ. בשבילי זה עוד 3 נקודות, בשביל האוהדים זה הניצחון הכי
גדול".

המאמן יוסי מזרחי: "שיחקנו כמו גברים. הנצחון כולו של השחקנים והיו"ר אבי לוזון. אני מקדיש להם את הנצחון".

מאמן הפועל פ"ת, ניר לוין: "מכבי רצתה יותר ונלחמה יותר. הם שיחקו עם הקרבה ונשמה שלפעמים עברה את הגבול. חסרונם של ארבעה שחקנים השפיע עלינו. הרבה דברים לא טובים היו אצלנו: שמירה לקויה בהגנה, כדורים ראשונים שלא לקחנו, חוסר דיוק, חוסר חוכמה בהתקפה. זה מספיק כדי לא לנצח".

מנור חסן: "הם הצליחו לעשות מה שהם היו צריכים. לא שיחקנו כהרגלנו, והפסדנו. אני מוכן לחתום על ניצחון של מכבי כל 4 שנים. שיהיה להם לבריאות, הגיע להם".


האיש של המשחק - שי הולצמן
איזה רכש נפלא. קשה להכיר את השחקן ששיחק בחולון ובבאר־שבע. הולצמן, במהדורה החדשה, לא מפסיק לרוץ. גם בהגנה, גם בהתקפה. מהיציע קשה לעקוב אחרי התנועה הפנטסטית שלו והפירגון לחברים נפלא, שהפועל פ"ת דחתה אותו בתחילת העונה הנוכחית.


הידעת ש...
• הפועל פ"ת ללא תיקו בבית (6 ניצחונות ו-3 הפסדים)
• מכבי פ"ת ללא תיקו חוץ (6 ניצחונות ו-3 הפסדים)
• השופט מאיר לוי שלף אתמול 8 כרטיסים צהובים לשחקני מכבי - גולן מלול, איסמעיל עמאר, מורד מגמדוב, שרון צופין, עידן מליחי, דרגאן טאדיץ', ראג'יד בראנסי ושי הולצמן - ואחד בלבד להפועל (אלי אברבנל)
• גם בקרנות ניצחה מכבי, ובגדול - 2:10
• בסיבוב הקודם: 1:2 להפועל
• במחזור הבא: הפועל פ"ת בנתניה בחוץ (0:1 לפ"ת בסיבוב הראשון) ומכבי פ"ת מול בני יהודה


קטנים, אבל עם 3 נקודות / עמוס אורן
אנחנו, במחילה מכם, עם של איכרים ופרדסנים, איטיים במחשבה ובביצוע. אצלנו חגיגות המילניום התחילו באיחור של יום. אך כמי שמודעים לתלאות החיים, זה לא הזמן להיכנס לאופוריה. האלף החדש לא יהיה סימפטי יותר מקודמו. אם כי, כמו שאומר פיתגם סיני עתיק, כל מילניום מתחיל עם נצחון קטן ומתוק.

הכל עניין של ציפיות ואופן בנייתן. ויפה עשה יו"רנו המסור, אבי לוזון. כשראה שאין לו סיכוי בהתמודדות על כתר פטפטן-השנה מול דני (אורגזמה) לוי, הוא אימץ את דברי חז"ל: והמשכיל בעת ההיא ידום, שימשיך לוי לקשקש שהוא ההצגה הכי טובה בעיר. צודק לגמרי.

אבל בדיבורים עוד אף משחק כדורגל לא הוכרע. והגישה הכנועה של עבדכם הנאמן לקראת הדרבי היתה הנמכת ציפיות. ואכן: באנו קטנים ויצאנו קטנים, אבל עם שלוש נקודות ועם הזכות הבלתי ניתנת לעירעור להסתובב במושבה בקומה זקופה.

המשחק לא היה גדול, אבל ההישג ענק. ניר לוין, בהשפעת הנצחון המשקר בהרצליה, היה שאנן והתמהמה בחילופים. יוסי מזרחי לעומתו שינן היטב את לקח ההתמודדות הכפולה נגד ראשון. בלי מורא ובלי משוא-פנים, בחוכמה ובקור-רוח, וכשצריך - גם לתקוע ברגליים. וכל עוד זה לא נגמר באדום, לעזאזל כל הצהובים.

היה כיף גדול לשבת בין 4,500 חברי הסתדרות ולראות את הקומץ שלנו, 250 אוהדים בקושי, מדליקים אבוקות מנגד, השער המוקדם של נייס גיא מנע ממקהלת מועצת הפועלים להשמיע את רפרטואר הנאצות העשיר שלה. אגב, את מי מעודדים במלאבס "כחול עולה!"? האם הצבע, המשותף לשתי הקבוצות הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד מתבקש?

אז הרווחנו פסק זמן עד לעימות השלישי העונה. לדרבי יש חוקן משלו. שרק לא נחזור לסורנו: לקלקל לטובים ולעזור לקטנים, כמו עירוני ראשון במילניום שעבר או בני יהודה כבר השבת.