במכבי חיפה אין חדש. ממשיכים לנצח. גם בפ"ת. מאמן הולך, מאמן בא, אבל את מכבי חיפה לא מנצחים.
חיפה השלימה סיבוב מרשים, בלי הפסד, ועם המקום הראשון המוצדק בהחלט. המחצית הראשונה הסבירה גם למה. אחרי דקות טובות של פ"ת בפתיחה, השתלטו פראליה, מיכאלסקי ובניון על מרכז המגרש, עשו 0:2 תוך חמש דקות ולמעשה סגרו עניין.

חיפה נמצאת רמה אחת מעל יתר הקבוצות. היכולת האישית והקבוצתית שלה מרשימה. כל שלושת השערים שלה הובקעו בסיומן של התקפות מתפרצות.
פראליה ואנש דמירוביץ' מפ"ת שיחקו קרוב זה לזה. ההבדל ביניהם היה אחד המאפיינים של המשחק. פראליה לקח את העניינים לידיים, ודמירוביץ', שסובב קרסול ביום שישי באימון, ברח מאחריות ונגרר כמו חבריו לחולשה. הקישור האחורי של פ"ת התפרק פעם אחר פעם מול התנועה הנהדרת של שחקני הקו הקדמי של jיפה. רפי כהן ובניון החליפו צדדים כל הזמן, וקלשצ'נקו, שהבקיע בעונה שעברה רביעיה במגרש הזה, נשמר על-ידי אבי יחיאל, אבל פתח את הדרך לחבריו, וכך חדר רפי כהן פעמיים לרחבה והבקיע.

החדירות של כהן חשפו חוסר הבנה ותיאום בסיסי בין שחקני ההגנה של פ"ת, דבר שהיה גורם מרכזי בהפסד. גרגוריץ', מוז'ה וכחילה לא ידעו לחלק ביניהם את השמירה על בניון, כהן וקלשצ'נקו. גם עבודת ההגנה של מוז'ה ודרעי על ז'אנו (מצויין) וקייסי היתה רחוקה מלהשביע רצון.

המשחק הזה לא נתן תשובה אם פ"ת השתחררה מטראומת הגדולות (ולא טראומת מכבי חיפה, כפי שהגדיר אותה אלי כהן בסיום). למרות ההפסד, פ"ת הצליחה להגיע למצב של כמעט שיוויון במחצית השניה ולאיים על הנצחון החיפני. עם זאת, זה היה משחק חלש של כל השחקנים, כך שהפתרון יכול להינתן בשבת מול בית"ר ירושלים.

במילים אחרות: פ"ת עלתה פחות מוכנה למשחק. טעות נוספת היתה להשאיר את אלי אברבנל, שנפצע כבר בדקה השניה בתיקול קשה של קייסי. הוא לא תרם במחצית הראשונה דבר והיה מוגבל, והוחלף רק בדקה ה-49 ע"י מוטי קקון. קקון היה כשיר לשחק, אבל הוחלט לשלב אותו רק כמחליף. כשנכנס, הוא הבקיע את השער המצמצם של פ"ת בכדור חופשי, שער שדוידוביץ' אשם בו לא מעט. אבל זה היה שער מקרי, ולמרות ההתלהבות שאיפיינה את שחקני פ"ת בדקות שאחריו, הרי שסיכון ממשי של השער לא היה וה-1:3 היה הרבה יותר קרוב מ-2:2, והוא אכן בא שתי דקות לסיום מפריצה של יניב קטן המחליף.

שופט: איתן תבריזי (טוב)
צהובים: אהוד כחילה, אייל בן עמי, קרונוסלב גרגוריץ', מיכאל זנדברג (פ"ת), אנדריי אוסטרובסקי, רפי כהן, סרגיי קלשצ'נקו (חיפה)
אדום: אהוד כחילה (פ"ת)
צופים: 8,000 בפ"ת

שערים:
0:1 (31): ננאד פראליה מסר כדור מצויין לרפי כהן, שהסתנן לרחבה, עקף את השוער רפי כהן משמאל ובעט מקרב פנימה.
0:2 (35): אבישי ז'אנו מסר לרפי כהן את כחילה בהטעיה נפלאה ובעט הפעם מימין - שטוח ופנימה.
1:2 (57): מוטי קקון סובב נהדר כדור מ-18 מ' הישר לחיבורים של דוידוביץ'.
1:3 (88): יניב קטן פרץ לבד לרחבה והוכשל מאחור ע"י כחילה, שהורחק. אבישי ז'אנו בעט את הפנדל שטוח לפינה הימנית.


גרנט פרי / אבינעם פורת
השאלה הראשונה שאתה שואל את עצמך אחרי כל מפגן כוח של מכבי חיפה באחרונה היא איפה היה אברהם גרנט ב-4 השנים האחרונות. האם הוא יודע היום יותר ממה שידע במכבי ת"א. בתקופת היובש, מאז נטל את תפקיד המאמן במקום עושה הדאבל דרור קשטן? האם פירוק הרומן עם חלק מאוהדי מכבי ת"א, שנרקם במחצית הראשונה של שנות ה-90, נבע מכך שהוא שכח איך מנהלים קבוצה שרצה לאליפות?

מדובר כמובן ב-11 מחזורים בלבד, כלומר סיכום זמני בלבד, אבל אין ספק שהצלחתו הנוכחית של גרנט במכבי חיפה מעידה על תפקיד המאמן. בהישגים משמעותיים דרושים שניים לטנגו: המאמן שיעשה את הקבוצה, והקבוצה שתעשה את המאמן. למרות שלא נחשב תחילה למועמד האולטימטיבי של יעקב שחר, מתברר כי החתמתו קלעה בינגו לצרכי חיפה, לשקט התעשייתי, כפי שהוא מבחינתו נדרש לקבוצה שתאיץ את האדרנלין בדמו אחרי הקיבעון במכבי ת"א.

נכון, הכלים של מכבי חיפה אינם הכלים של הפועל פ"ת. כשאתה שומר על סרגיי קלשצ'נקו אחרי חמשת
השערים שספגת ממנו אשתקד, ומציב עליו את אבי יחיאל, המכה מגיעה מרפי כהן. כשיניב קטן נכנס ל-20 דקות, הוא דואג לפנדל ולהרחקת אהוד כחילה, שיסגרו עניין. יוסי בניון מלא שמחת חיים ויביא תמיד את התפוקה. החומר משובח, תלוי איך מעבדים ומרכיבים אותו.

הפועל פ"ת עם המאמן אלי כהן, אקס מכבי חיפה, חלמה להמשיך בהתאוששות וגם למחוק את תדמית המפסידנית במשחקים הגדולים באמת. מה לעשות שאלי אברבנל נעלם מהמשחק במחצית הראשונה ומפקיר את אנש דמירוביץ' למאבק חסר סיכוי על מרכז המגרש. לחיפה היתה לא רק היכולת האישית של ננאד פראליה, בדרך להיות אחד הזרים האיכותיים ביותר שנחתו אי-פעם בארץ, רדיסלב מיכאלסקי החכם ובאדיר הכוחני. הירוקה היא פאזל של קבוצה, בניגוד לפ"ת אתמול.

כניסתו של מוטי קקון, מעט מאוחר לטעמי, החזירה את פ"ת לחיים, מוטי גילה שחיפה עדיין צריכה לתרגל איך בונים חומה לניר דוידוביץ'. אלא שבדקות הלחץ ידעו הירוקים להגן.