כבר שבועיים שהפועל פ"ת מחפשת חלוץ בהיסטריה, קרואטיה, בוסניה, מקדוניה. הבוקר נוחת בנתב"ג אחד שאומרים שהוא תותח, מכונת שערים, מירוסלב דז'וקיץ', מלך השערים בליגה המקדונית. אם הוא ברמה של ארבעת הקרואטים, פ"ת מסודרת לעונה הנוכחית.

אבל יכול להיות שהמשחק אתמול היה חוסך לפ"ת את החיפושים. עידן הילל בן ה-21 נכנס כמחליף בדקה ה-58, והראה לחברים שלו איך עושים גולים. הוא כבש צמד ששלח הביתה את בית"ר ירו שלים, עם עטר וסביליה, בידיים ריקות.

לשופט חיים יעקב היתה הרבה עבודה אתמול. בחלקה הוא הצטיין, בחלק אחר פחות. העובדה שהפך לאיש המרכזי במשחק נזקפת אולי לחובתו, אבל בשתי החלטות מרכזיות הוא צדק בסופו של דבר.

הראשונה, בדקה ה-12, נראתה כטעות קשה, כשגרגוריץ' נראה זורק את עצמו בקצה רחבת בית"ר, בתום פריצה מימין בליווי קובי גנון. חיים יעקב שרק לפנדל ומצלמות הטלוויזיה הוכיחו שגנון אכן תפס בחולצתו של גרגוריץ', גם אחרי שהאחרון חדר לרחבה. את בעיטת ה-11 בעט אלי אב- רבנל לכיוון החיבורים, 0:1.

האירוע השני היה בדקה ה-24. יוסי אבוקסיס תפס דחף את מנור חסן, בלי כדור. לאבוקסיס הגיע אדום. אפילו לא צהוב שני כפי ששלף יעקב. קודם לכן, בדקה ה-8, שלף יעקב צהוב ראשון לאבוקסיס ועליו ניתן היה אולי לוותר. שופט אחר היה גם מתעלם מהעימות האווירי בין גרגוריץ' לסביליה בדקה ה-31, שבסיומו בעט עטר מהאוויר פנימה. אבל יעקב שרק עוד קודם לעבירה של סביליה.

והערה אחרונה: לאילן בוארון הגיע צהוב שני כשעצר בדקה ה-75 מתפרצת של בית"ר בעבירה גסה, בלי תגובה של השופט. זה היה משחק עצבני, לא רק ביציעים. יותר מדי עבירות, יותר מדי שריקות. שיפוט לא עקבי.

הופתענו לרעה מבית"ר. אבוקסיס, סביליה ואחרים היו עסוקים בלריב עם כל מי שרק אפשר ולא מספיק מרוכזים במשחק. סביליה עדיין לא התחיל את הליגה ואתמול שיתק אותו אבי יחיאל לחלוטין.
ראובן עטר, בהופעת בכורה בצהוב-שחור העונה, ואיציק קורנפיין היו נקודות האור הבודדות בבית"ר. אתמול, כבר במשחק הראשון, הפך רובן לבעל הבית, הכדורים עברו אצלו ומשם במסירות עומק מתוחכמות לפאצ'ה ולסביליה, שלא פגעו אתמול. כניסתו של גולן דרעי במחצית השניה והזזת שמוליק לוי לקישור לא הועילו.

ההגנה של בית"ר היתה אומללה במחצית השנייה. לפני השער הראשון של עידן הילל ראינו סדרת טעויות שלומיאליות, שמתאימה לקבוצת נערים, בכיכובם של אסי דומב, דרעי וחבריהם להגנה. בדקה ה-71 חדר אילן בוארון לרחבה, איבד את הכדור, ומגן בית"רי החזיר אותו למרכז הרחבה. הילל חיכה למתנה הזו ובעט בקור רוח לפינה, 0:2.

עברו עוד שתי דקות, אברבנל פרץ מימין והעביר כדור רוחב טוב. הילל בעט מול קורנפיין, שיצא לעברו, הכדור קיפץ מעל השוער והילל המשיך פנימה, 0:3.

האיש של המשחק - גיא שמיר:
המדהים בניצחון המשכנע כל-כך של פ"ת, הוא ששום שחקן שלה לא התעלה מעל היתר, לא קבוצה של כוכבים, אבל קבוצה. שמיר, בעונה מצוינת, מכניס את הבאלאנס, וכך גם אתמול, מול הברק של ראובן עטר, הוא עשה את העבודה השחורה, מנע מהכוכב החדש של בית"ר לתרגם את היכולת שלו למצבי כיבוש, ותרם גם להתקפה.

תגובות:
עידן הילל: "מה שמבקשים ממני זה לכבוש שערים. אני עולה מהספסל ועושה את שלי. עכשיו מביאים חלוץ זר והמאמנים יצטרכו לעשות חושבים את מי להעלות בהרכב".

המאמן, רפי כהן: "יש לנו יכולת לשחק טוב יותר ולאורך זמן גדול יותר. יש לנו בעיה בכיבוש שערים ובגלל זה חלוץ זר בדרך לפה".

היו"ר דני לוי: "היום נהנתה כל המדינה מהפועל פ"ת, אבל אנחנו יכולים לשחק טוב יותר. אנחנו קבוצה של אלופים".

מנור חסן: "ראית איזה כדורגל אנחנו משחקים? כדורגל איטלקי. יש לנו שחקנים ברמה גבוהה מאוד. אנחנו מפתיעים את עצמנו, את הליגה, ואת כל מי שתומך בנו".

מנג'ר בית"ר, אלי אוחנה: "במחצית הראשונה שלטנו במגרש גם ב-10 שחקנים ופסלו לנו גול, אבל בסוף המשחק התפרקנו. נמאס ששופטים קובעים את הטבלה. אתה עובד קשה כל השבוע ובסוף השופט קובע את תוצאת המשחק כבר בדקה ה-24. גם חיים יעקב וגם האיגוד צריכים לבדוק טוב את עצמם".

יוסי אבוקסיס: "לא קיללתי את השופט כשיצאתי, אלא את עצמי. קשה לשחק ב-10 שחקנים. ברגע שהשופט טעה, נגמר המשחק, השופט ניצח ולא פ"ת".

ראובן עטר: "המשחק התפתח לא טוב מבחינתנו, השופט לא היה במשחק בכלל".

אסי דומב: "השופט הגיע מראש במטרה להרחיק את אבוקסיס. ברגע שיוסי הורחק הוציאו לנו את הלב של הקבוצה והפסדנו".


איזור הצבע / אביעד פוהורילס:
רק שני אנשים בכל האיצטדיון נשארו לשבת בדקה ה-73 אתמול בפ"ת. ניר לוין ואלי אוחנה. הירושלמים עזבו את היציעים וברחו החוצה עם עצבים גבוהים, והקהל של פ"ת נתלה על הגדרות.
אם זה היה תלוי בבית"ר ובאוחנה, הם היו שורפים את המגרש הזה כבר מזמן. זה התחיל עם הבלוקים והצינורות לפני כמעט 30 שנה, כשבוריס נורמן, כוכב פ"ת, ברח מאוהדי בית"ר, קפץ על החומה ונשאר לישון יומיים עם נעלי סטופקס בפרדסים.
זה המשיך עם הקריירה הגדולה של אוחנה, שבאה לסיומה המר עם רצועה צולבת קרועה על הדשא הזה, וזה נגמר עם פעמיים 3:0, העונה, לשתי הפתח-תקוואיות.

פ"ת כבר מזמן לא מתרגשת מהמושג "ליגת על". ישראל בונה טילים שמפילים טילי שיר האב ואל-חוסיין, אבל מגרשי הכדורגל שלה נראים עדיין כמו הצד האפל של הירח. פ"ת ניצלה את קופסת-הסרדינים החלודה והמכוערת שלה עד תום. 8,000 איש נדחסו אל תוך מחנה המעצר עטור הדוקרנים והגדרות, שהפיל בפח את בית"ר בהרכב מפואר.

המראות מקבלות הפנים שנעשו בעיר לכבוד עטר וסביליה, הזכירו את חזרת השבויים האמריקנים מוייטנאם. העיר שותקה, מערכת החינוך עברה ליום לימודים מקוצר, דרש גיהץ חולצה לבנה. עטר הגיע. אבל לא קבוצה כמו פ"ת תתרגש מהאופוריה הזאת. יש לה את מנור חסן, עידן הלל ועוד 4 קרואטים אלמונים. עד כדי כך אלמונים, שגם אם יסתובבו בשוק המקומי, בקושי יזהו אותם ויש סכנה שיגורשו ע"י פקידי משרד הפנים האורבים שם לעובדים זרים לא חוקיים.

בית"ר היתה מלאת טענות כלפי חיים יעקב, אולי השופט הטוב בארץ היום, שהשבית את החגיגה עליה טרחה כל-כך. שגיא כהן ישב בראש בית דין שדה לחיים יעקב, וכמעט תלה אותו, אבל ההילוכים החוזרים לפני הפנדל לפ"ת רק מחזקים את טענת השופט שגנון לא הירפה מהקרואטי גם כשנכנסו לרחבה, בניגוד לדבריו העיקשים של הפרשן.

בשורה התחתונה, אחרי שקיעקעה את מעמדה של הפועל חיפה, פ"ת מגרדת כבר בעורפה של חיפה השניה. כמה שנים נוספות בעמק הרפאים שלה, המוקף חומות וגדרות תיל, והיא תיקח שם גם אליפות.