מכבי חיפה - היסטוריית מפגשים

מכבי חיפה - היסטוריית מפגשים

עד אמצע שנות השבעים:

אי שם, לפני הרבה שנים, הפועל פ"ת נהגה להסתדר בכלל לא רע מול מכבי חיפה. למשחק הראשון שהיה אמור להיערך בין הקבוצות, בסיבוב הראשון של עונת 1949/50, הפועל אומנם לא הופיעה וספגה הפסד טכני, אבל בארבעת המפגשים הבאים היא השיגה שלושה ניצחונות ותיקו, כשהמפגש הרביעי מסתיימת בתוצאה הבלתי שגרתית 0:9 (כולל רביעייה של אברהם הירש ושער של נחום סטלמך בן ה-17).

בהמשך החלו לצוץ פה ושם מספר הפסדים מול החיפאים, אבל השליטה במפגשים בין הקבוצות עדיין נותרה בידי הכחולים. בעונת 1956/57, למשל, התאוששה הפועל מפיגור בדקה השנייה וניצחה 1:2 ברבע גמר הגביע, בדרך לזכייה בתואר הנכסף. שנתיים מאוחר יותר נרשמה בסיבוב הראשון תבוסה בחוץ מול החיפאים, 3:0 שהעלה אותם באופן זמני למקום הראשון, אבל בסיבוב השני הגיעה נקמה מושלמת – 1:4 מרשים שסלל את הדרך לאליפות.
חצי שנה לאחר מכן הגיעה רביעייה נוספת, הפעם 2:4 בחצי גמר הגביע (בגמר הפסידה הפועל 4:3 להפועל ת"א), וכעבור שלושה חודשים הצטרף משחק משובח נוסף לאוסף – ניצחון 2:3 אחרי פיגור בן שני שערים.

בעונת 1961/62 נרשמה סנסציה – הפועל, שכבר היתה אחרי שלוש אליפויות רצופות וגברה על החיפאים באיצטדיון קרית-אליעזר שבועיים קודם לכן, התפרקה לחלוטין בחצי גמר הגביע באיצטדיון המכביה וחטפה תבוסה צורבת, 5:1. גם המפגש הבא, במחזור האחרון של העונה, לא היה נעים במיוחד עם הפסד 3:2 אחרי יתרון 0:2 במחצית. בסופו של דבר הפועל זכתה באליפות למרות זאת, כך שלא נגרם שום נזק, מה שאי אפשר לומר על חצי גמר הגביע בעונה שלאחר מכן – המשחק הראשון הסתיים ב-1:1, שהוביל למשחק חוזר, ובמפגש הבא ניצחה מכבי חיפה 0:1 משער של אשר עלמני למרות שליטה של הפועל. ההדחה היתה צורבת במיוחד על רקע העובדה ששבועיים קודם לכן, במסגרת המחזור האחרון, הושג ניצחון 1:7 קליל על אותה קבוצה.

לאחר מכן הגיעו תשעה מפגשים, שנפרשו על פני כמעט שש שנים, ללא הפסד מול החיפאים. שמונת הראשונים שוחקו במסגרת הליגה, והאחרון ברצף הזה שוחק במסגרת גמר גביע ה-20, ערב פתיחת עונת 1966/68. הפועל ניצחה 1:4 וזכתה בתואר הלא ממש נחשק.

1975/76 - הירידה:

המפגשים בין הקבוצות בשנים הבאות היו שקולים למדי, עם יתרון קל להפועל, אבל הסיפור הגדול לא היה קשור למפגש בין השתיים אלא לשערורייה שהביאה בעונת 1975/76 להשארותה של מכבי חיפה על חשבון הפועל, שירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה.
במהלך השבוע שלפני מחזור הסיום, שהמצב בטבלה לפניו היה צמוד באופן שבו שבע קבוצות, היו עשויות לרדת. חמש מהקבוצות ניצחו, ורק הפועל פ"ת ומכבי חיפה הפסידו.

על פניו היורדת היתה אמורה להיות מכבי חיפה, מכיוון שלקבוצות היה מספר נקודות זהה ויחס השערים שלה היה מעט פחות טוב, אבל אז התקבלה החלטה חסרת תקדים (שמעולם גם לא חזרו עליה בהמשך) – החיפאים, שהפסידו לשמשון ת"א מספר מחזורים מוקדם יותר, יזכו למשחק חוזר לאחר שבמשחק המקורי השופט פסל לקראת הסיום שער חוקי של שמשון ולאחר מכן אישר לזכותה שער מפוקפק, מה שהוביל להתפרעות כלשהי (אשר לא מנעה את סיום המשחק באופן מסודר ותקין).
לא ברור מה גרם לכך שבית הדין החליט לזכות את החיפאים בהזדמנות שנייה לנצח משחק מספר שבועות לאחר שהפסידו אותו באופן חוקי ורשמי, אבל זה מה שנקבע חרף כל המחאות. שבוע לאחר סיום הליגה פגשה מכבי חיפה את שמשון ת"א בבלומפילד לעיני יציעים גדושים (לעומת המשחק המקורי, אשר שוחק בנתניה לעיני כמו דלה של אוהדים). לשמשון לא היה עניין מיוחד במשחק, ולמרות ניסיונות של אוהדי הפועל לעורר בהם עניין באמצעות הצעות כספיות מפתות, התוצאה היתה צפויה – ניצחון 0:1 למכבי חיפה, שהקפיץ אותה מהמקום ה-15 למקום ה-9 ושלח את הפועל אל הליגה השנייה.

שנה לאחר מכן הצטרפה מכבי חיפה אל הפועל בליגה הארצית, ובעונת 1978/79 נראה היה שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר – לקראת סיום העונה הביסה הפועל את החיפאים 2:5, ושלחה אותם לעונה נוספת בליגה השנייה בזמן שהיא עצמה הצליחה לעלות.
שלוש שנים מאוחר יותר העלילה שוב קיבלה תפנית עגומה, כשהפועל ירדה שוב לליגה השנייה, הפעם מבלי שיהיה לה את מי להאשים מלבד עצמה (מכבי חיפה אפילו התנדבה להיות אחת משלוש הקבוצות הבודדות שהפסידו להפועל בעונה זו).
הפועל חזרה לליגה הראשונה בעונת 1984/85, ובתחילה התקשתה מול מכבי חיפה, שבינתיים הפכה לקבוצת צמרת וזכתה באליפויות ראשונות בתולדותיה – הניצחון הבא מולה הגיע רק אחרי שלוש עונות.

מאבקים בצמרת ושוד הדאבל:

בעונת 1988/89 חזרה הפועל לצמרת, ומצאה את עצמה נאבקת במכבי חיפה ומכבי נתניה על תואר האליפות. המאבקים הישירים מול החיפאים היו שקולים (ניצחון, תיקו והפסד), אבל התואר נחת בסופו של דבר בחיפה. בעונת 1989/90 כבר נכנעו הירוקים ללא תנאי, עם מאזן מרשים של שלושה ניצחונות ותיקו מולם, אבל לרוע המזל בני יהודה פרחה בעונה זו ואילצה את הפועל להסתפק בסגנות נוספת.

עונת 1990/91 היתה הטרגית מכולן – הפועל פ"ת ומכבי חיפה רצו לאליפות כשהן בודדות בפסגה מן הרגע הראשון. ארבעה מחזורים לסיום, אחרי ניצחון, תיקו והפסד במשחקים בין הקבוצות וכשלחיפה יתרון בן ארבע נקודות, הגיע משחק העונה בפ"ת, כשהפועל יודעת שהיא חייבת ניצחון על מנת לשמור על סיכוייה לאליפות. יוסי שושני עשה את העבודה כשכבש צמד, אבל חיים ליפקוביץ' וקוונו בני כהן דאגו לפסול את שני השערים – אחד בטענת נבדל ואחד בגין עבירה על השוער. צילומי הטלוויזיה הוכיחו שבשני המקרים לא היה ולא נברא.
שלושה ימים מאוחר יותר התייצבו הקבוצות למפגש נוסף, הפעם במסגרת גמר גביע המדינה, ושוב שערוריית שיפוט בלתי מתקבלת על הדעת – שתי דקות בלבד בתוך המשחק החליט השופט עובדיה בן-יצחק להכריע אותו לטובת חיפה, כשמיהר לשלוף כרטיס אדום לעברו של גיא גת. הפועל עוד הצליחה לתת פייט, כששלטה במחצית הראשונה וירדה ממנה ביתרון 0:1 (אחרי שבעטה שלוש פעמים נוספות לקורות ולמשקופים), אבל במחצית השנייה אזל כוחם של עשרת השחקנים בלבן והמשחק הסתיים בהפסד 3:1. האירועים זכו בהמשך לכינוי "שוד הדאבל", ועד היום מסוגלים לגרום גם לאוהדי הקבוצה הרגועים ביותר התקף עצבים בלתי נשלט.

תחילתו של מנחוס:

שנה לאחר מכן, לקראת סיום עונת 1991/92, שוחק משחק שעל פניו לא היתה לו כל חשיבות – שתי הקבוצות דורגו בשולי הצמרת ללא כל מטרות של ממש (בליגה. במסגרת הגביע הפועל הצליחה ללכת הפעם עד הסוף), והפועל ניצחה 0:1 משער של יוסי לוי מול קבוצה חיפאית שהופיעה בהרכב חסר במיוחד עקב שביתת שחקנים בגין חובות של הנהלת הקבוצה.
בדיעבד, היתה זו נקודת תפנית חדה ומצערת – בפגרה שלאחר עונה זו נרשמה המכירה הראשונה בקו פ"ת-חיפה, כשאלון חזן נשלח לכרמל, ועונה לאחר מכן הצטרף אליו השוער רפי כהן. בהמשך נמכרו גם אדורם קייסי, אופיר קופל, וואליד באדיר, מנור חסן ומיכאל זנדברג, ובמקביל, במקרה או שלא במקרה, הפכה מכבי חיפה למנחוס הגדול ביותר בתולדות המועדון – במשך 11.5 שנים, במהלכן שוחקו לא פחות מ-29 משחקי ליגה בין הקבוצות, לא הצליחה הפועל לנצח אף משחק מולה. גם כשהקבוצה היתה בעמדת יתרון מבטיחה, כמו למשל יתרון של שני שערים או של שלושה שחקנים, זה עדיין לא הספיק.

רק במחזור הרביעי של עונת 2003/04 נשבר סוף סוף הקרח, כשהפועל הצליחה להפתיע את חיפה ולגבור עליה 1:3.האוהדים, שכבר לא האמינו שיראו ניצחון על הקבוצה הארורה בחייהם, מיהרו לכנות את המאורע בשם "קפיאת הגיהנום" ולטעון כי הוא אירוע גדול יותר מהנחיתה על הירח והולדת ישו גם יחד.
המפגש בסיבוב השני היה מפתיע אפילו יותר – אחרי כמעט 13 שנים, הצליחה הפועל לנצח את מכבי חיפה בקרית-אליעזר, 0:2 מדהים. מאז לא נרשם שם ניצחון נוסף, כך שמדובר בניצחון היחיד שם על קבוצה מקוללת זו ב-16 השנים האחרונות.

שנתיים מאוחר יותר נרשמה סנסציה נוספת – הפועל, שהתמודדה בתחתית, אירחה במחזור ה-19 את חיפה, שכבר זכתה מעשית באליפות והגיעה עם מאזן מרשים של 16 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. המשחק נפתח כצפוי, עם פיגור מוקדם, אבל במחצית השנייה הצליחו יוסי שבחון, טוטו תמוז ומנור חסן לסדר מהפך סנסציוני בדרך ל-1:3, שזיכה את הפועל במשלוח ארגזי וודקה מטעם חברה שהבטיחה שתייה חינם לקבוצה הראשונה שתגבור על החיפאים.
מאז, אגב, לא הצליחה הפועל לרשום ניצחון ביתי נוסף – עגום למדי בהתחשב בכך שכבר חלפו כמעט עשרה חודשים. ניצחון במפגש הקרוב בקרית-אליעזר לא יזכה אף אחד באלכוהול חינם, אבל במקרה של הפתעה מובטח סבב משתים ספונטני לאורך כביש החוף.

שחקני הפועל פ"ת ומכבי חיפה עולים לכר הדשא במשחק חצי גמר גביע המדינה שנערך בבלומפילד (1963)


היאבקות בוץ עיקשת ברחבת הפועל (1989)


אוהדים בטירוף לקראת פתיחת משחק העונה. השופט חיים ליפקוביץ הרס את החגיגה.


ראשון הנמכרים, אלון חזן (משמאל), במאבק מול הפועל (1993)


חגיגות בסיום אירועי "קפיאת הגיהנום" (2004)


חגיגות בסיום אירועי "קפיאת הגיהנום" (2004)


חגיגות אחרי הניצחון האחרון על מכבי חיפה (2006)
תגובות הוסף תגובה
שם:
הודעה:
אין תגובות כרגע.