סטטיסטיקות ונתונים בנושאים שונים ומשונים:

בחזרה לאגף הסטטיסטיקה

 
 

נתחיל עם חזרה על רשימת התארים - שש אליפויות, שני גביעים וארבעה גביעי טוטו. רק שלוש קבוצות זכו ביותר אליפויות, ואף קבוצה לא זכתה ביותר גביעי טוטו. לצד כל אלו יש גם גביע פחות מוכר בו זכתה הקבוצה, גביע ה-20, ששוחק ב-1968 לרגל חגיגות 20 שנה למדינת ישראל.

 

זכריה רצאבי - פעמיים מלך שערי הליגה

 

איציק ויסוקר - הכי הרבה הופעות בנבחרת

 

שי הס- שיאן הופעות הליגה הרצופות

 

כפיר אודי - מנחוס בשעות הפנאי

 

 

סביר להניח שרובכם כבר יודעים, אבל לא יזיק להזכיר - הפועל פ"ת מחזיקה בשיא האליפויות הרצופות, עם חמש זכיות בזו אחר זו החל מעונת 1958/1959 ועד לעונת 1962/1963. הקבוצות היחידות שהתקרבו לכך עד כה הן מכבי חיפה ומכבי ת"א, עם שלוש זכיות רצופות.

 

לצד כל האליפויות והגביעים, הפועל מחזיקה גם בהרבה מאד "כמעטים". הקבוצה סיימה כסגנית האלופה לא פחות מעשר פעמים, מספר שרק הפועל ת"א משתווה לו. בנוסף, היא הפסידה בשישה משחקי גמר גביע, יותר מאשר כל קבוצה מלבד מכבי ת"א (שהשתתפה בהרבה יותר משחקי גמר).

 

ובמעבר חד אך אלגנטי - כרטיסים אדומים. בעונת 2000/2001 נרשם המספר הגבוה ביותר של מורחקים בשורות הפועל, כשנשלפו לעבר שחקניה לא פחות מ-15 כרטיסים אדומים במסגרת 38 משחקי הליגה. מיכאל זנדברג ואלביס ברייקוביץ' זכו לראות שניים כאלו.

 

עונת 1998/1999 ניצבת מאחוריה עם 11 כרטיסים אדומים ב-30 משחקי ליגה, אם כי בעונה זו ההישגים האישיים מרשימים יותר - בני קוזושווילי, שבמשך כמעט עשור וחצי הורחק פעמיים בלבד במסגרת הליגה, ראה לא פחות שלושה כרטיסים אדומים בתוך קצת יותר מחודשיים (מחזורים 18, 22 ו-25). לצידו בלט איביצ'ה קולוסביץ', הזר החדש של הקבוצה, שהורחק גם הוא שלוש פעמים, ואפילו מהר יותר - בתוך חודש וחצי (מחזורים 10, 12 ו-15).

 

השופטים בעונה הנ"ל לא קיפחו גם את שחקני היריבות - 11 אדומים נשלפו לעברם בעונה זו, יותר מאשר בכל עונה אחרת.

 

עונה קודם לכן, 1997/1998, רשם אילן בוארון הישג אישי משלו, כשהורחק שלוש פעמים במסגרת הליגה (מחזורים 7, 8 ו-29), והוסיף כרטיס אדום גם בגביע הטוטו, בשביל הגיוון.

 

כשהפועל נותרת בתשעה שחקנים, היא נוטה לרשום בחלק מהמקרים תוצאות לא רעות בכלל יחסית לסיטואציה - צפרירים חולון (עונת 1995/1996), הפועל בית-שאן (עונת 1996/1997) והפועל כפ"ס (עונת 1999/2000) ירדו מנוצחות מן המגרש למרות שסיימו את המשחק ביתרון של שני שחקנים.
בית"ר י-ם (עונת 2003/2004) הובילה שלוש פעמים, אבל למרות שני אדומים שנשלפו לשחקני הפועל ספגה שלושה שערי שוויון. מכבי יפו (עונת 1986/1987) נראתה בדרך לניצחון בטוח כשאיתן בודניוק וגיל סאבו מהפועל הורחקו בדקה ה-82, במצב של 0:1 לטובת היפואים, אבל דווקא אז, דקה לאחר מכן, הדהים גבע מרכוס כשכבש את ה-1:1.

 

לעומת זאת, יתרון מספרי בולט לא תמיד מספק את הניצחון המתבקש - בעונת 1988/1989 נותרה הפועל י-ם בתשעה שחקנים כבר בדקה ה-12 (אחרי שכבשה שער יתרון מוקדם קודם לכן). הפועל הצליחה להשוות, אבל השער השני מיאן להגיע.
מכבי חיפה בעונת 1996/1997 ספגה לא פחות משלושה כרטיסים אדומים בביקורה בפ"ת, אבל השער של שוערה ניר דוידוביץ' נותר נקי עד לסיום בדרך ל-0:0 מאכזב מאד.
מקרה שלישי, ומאכזב אפילו יותר, אירע בעונת 2001/2002 מול הפועל ת"א - במצב 1:1 הורחקו שני שחקנים תל-אביביים עוד לפני סיום המחצית הראשונה. במקום לנצל את המצב ולכבוש שער ניצחון, ספגה הפועל שער לקראת הסיום, והפסידה.

 

אחד משני השחקנים שהורחק במשחק האחרון שהוזכר, מול הפועל ת"א, היה יוסי אבוקסיס, שמחזיק בשיא המפוקפק של השחקן היריב שהורחק הכי הרבה פעמים במפגשיו עם הפועל פ"ת, עם שלושה אדומים.

 

נעבור לשערים עצמיים, וזו הפעם האחרונה שמעבר בין הקטגוריות מוכרז כאן. תהיו מרוכזים ותצליחו לשים לב לבד. בכל מקרה, שחקני הפועל כבשו מאז קום המדינה 47 שערים עצמיים במסגרת משחקי הליגה, לעומת 62 שערים כאלה שנכבשו לטובת הקבוצה ע"י שחקני היריבה.

 

איתן בודניוק הוא מלך השערים העצמיים של הפועל, עם חמישה כאלה. מאחוריו ניצב וואליד באדיר עם ארבעה, בזמן שאילן בוארון, יצחק דרוקר ויחיאל סאלם מסתפקים בשניים בלבד.

 

אלי אהרונוב ממכבי פ"ת כבש לא פחות משלושה שערים עצמיים במפגשיו עם הפועל - כולם בעונת 1957/1958, ושניים מהם במשחק הדרבי במחזור ה-17 של עונה זו.

 

אבי נמני הוא המנחוס הרשמי של הפועל פ"ת, עם לא פחות מ-28 שערים שכבש לרשת הקבוצה. גם אלון מזרחי (23 שערים), ושי הולצמן (23), מעולם לא היוו בשורות טובות עבור הפועל. כנ"ל לגבי איציק זוהר (13), בני טבק, יוסי בניון ושייע גלזר (12).
ואם כל הקודמים לפחות מחזיקים במאזן כיבושים כללי מרשים, הרי שכפיר אודי כבש 27 שערי ליגה בלבד, (נכון לסיום עונת 2005/2006), ואיכשהו לא פחות מ-8 מהם מצאו את דרכם לרשת הפועל.

 

הפועל פתחה את העונה עם ניצחון במשך עשר עונות רצופות, החל מעונת 1957/1958 ועד לעונת 1966/1968. מיד לאחר מכן, החל מעונת 1968/1969 ועד לעונת 1973/1974, היא עברה לרצף חדש, של שש עונות ללא ניצחון במחזור הפתיחה.

 

שי הס מחזיק בשיא ההופעות הרצופות במשחקי הליגה, עם 110 כאלה בין המחזור השלישי של עונת 1993/1994 למחזור ה-24 של עונת 1997/1998. אחריו נמצאים עבד רבאח עם 91 הופעות רצופות בליגה, יעקב ויסוקר עם 89, ניר אלון עם 84 וניר לוין עם 72.

 

שלושה שחקנים של הפועל פ"ת זכו בתואר מלך השערים של הליגה - זכריה רצאבי עשה זאת פעמיים, בעונת 1960/1961 (15 שערים ב-22 משחקים) ובעונת 1962/1963 (12 שערים ב-22 משחקים). בהמשך הצטרפו לרשימה גם ניר לוין בעונת 1990/1991 (20 שערים ב-32 משחקים) ומוטי קקון בעונת 1996/1997 (21 שערים ב-30 משחקים).

 

במסגרת משחקי הליגה כבשו שחקני הפועל שלושער ב-37 מקרים שונים, לצד ארבע רביעיות, חמישייה אחת ושישייה אחת, שנכבשה ע"י משה לוי במחזור הראשון של עונת 1951/1952 בניצחון 1:9 על הפועל ראשל"צ.

 

במסגרת משחקי הגביע, נכבשו 12 שלושערים, שתי רביעיות, חמישייה אחת, שישייה אחת, שביעייה אחת ושמינייה אחת. השמינייה והשביעייה נכבשו במשחק אחד - ניצחון 0:17 על מכבי בא"ש בעונת 1963/1964, והכובשים היו שלמה נהרי וצביקה מרכוס.

 

נחום סטלמך רשם הישג נדיר בעונת 1955, כשכבש בשלושה משחקים רצופים, במחזורים 22-24, שלושער, רביעייה וחמישייה. הוא הוסיף שער גם במחזור ה-25, וכך השלים לא פחות מ-13 שערים בארבעה משחקים בלבד.

 

יצחק ויסוקר הוא שיאן ההופעות בנבחרת בקרב שחקני הפועל פ"ת, עם 70 הופעות, ואחריו נמצאים נחום סטלמך עם 61 ושמוליק רוזנטל עם 43.

 

השחקן הזר הראשון ששיחק בהפועל היה סטאסיס בראונוסקאס, חלוץ ליטאי שהצטרף לקבוצה ב-1990 ולא עשה יותר מדי.

 

מבין השחקנים הזרים ששיחקו בקבוצה, כרמלו מישיש הוא בעל המספר הגדול ביותר של הופעות ליגה - 77 בשלוש העונות בהן שיחק בקבוצה. מאחוריו ניצבים קרלוס אולראן ואנש דמירוביץ', עם 69 כ"א.

 

מישיש מחזיק גם בתואר מלך השערים בקרב הזרים, לצד בורימיר פרקוביץ'. לשניהם יש 13 שערים במדי הקבוצה, אחד יותר מאשר לאנש דמירוביץ' וטומיסלאב ארצג.

   
 
  חזרה לראש העמוד לאגף הסטטיסטיקה לעמוד הראשי  
אגף הסטטיסטיקה