בשורה התחתונה:
הפועל פ"ת פתחה את העונה עם ציפיות לריצה בצמרת. הן לא התממשו, והקבוצה בילתה את מרבית העונה במרכז הטבלה, כאשר שניים משלושת הזרים החדשים שוחררו במהלכה בנסיבות תמוהות. בגביע העפילה הפועל עד לחצי הגמר, אך שם ספגה תבוסה צורבת מול מכבי ת"א.
בפגרה:
בפעם הרביעית ברציפות נפתחה העונה עם מאמן שונה מזה שנפתחה איתו העונה הקודמת, הפעם אלי גוטמן שגורש בבושת פנים מבית"ר י-ם עונה קודם לכן.
מבין השחקנים הזרים נשאר רק אנש דמירוביץ', ולצידו הובאו ארמין ראקוביץ', זלייקו סופיץ' ומריו צ'יזמק. שחקנים נוספים שהצטרפו לקבוצה היו השוער אוהד כהן, קובי נכטיילר, עבד רבאח, עמי אזולאי, רן בן-שמעון וארז אליאב – בסה"כ רכש מאסיבי למדי שיצר ציפיות גבוהות, גם אם המשמעות היתה מספר מצומצם יחסית של שחקני בית בהרכב הפותח.
בליגה:
המשחק הראשון של העונה רק הגביר את הציפיות, עם 0:1 ביתי על הפועל ת"א שיכל להסתיים בתוצאה גבוהה יותר. למרבה הצער חוסר מזל במשחקים הבאים (אובדן יתרון לקראת הסיום שלוש פעמים ברציפות) הביא לצבירת ארבע נקודות בלבד בחמשת המשחקים הבאים. לאחר המשחק במחזור השישי, שבו הפסידה הפועל למכבי ת"א בבלומפילד, 2:1 משערים בדקות ה-78 וה-92, שוחרר זלייקו סופיץ' בתואנה של קיצוץ בעלויות, צעד תמוה שקשה לדעת מה היו המניעים מאחוריו – מדוע הובא מלכתחילה אם הקבוצה מתקשה לעמוד במחיר?
השחרור לא מנע מהפועל לצאת לרצף של שבעה משחקים ללא הפסד בהם צברה 15 נקודות (כולל ניצחון 1:6 על מכבי נתניה) והתבססה במקום הרביעי, במרחק לא גדול משלישיית המובילות (התל-אביביות ומכבי חיפה), עד ששני הפסדים מול הפועל ת"א ומכבי פ"ת הרחיקו אותה מהצמרת הגבוהה. 0:3 מרשים מול מכבי ת"א עוד הצליח לעורר תקוות מסויימות, אבל שלושה הפסדים רצופים ניפצו גם אותן. לאחר המשחק הנ"ל מול מכבי ת"א שוחרר זר נוסף, ארמין ראקוביץ', לאחר שביקש לעזוב בגין סיבות אישיות.
בגביע:
הישגי הקבוצה בליגה החלו להידרדר, ונקודת השפל הגיעה כשהיא הובסה 5:0 בבית מול מכבי חיפה (הפסד הבית הגבוה ביותר של הפועל אי פעם) ושבוע לאחר מכן הפסידה 2:1 להפועל ת"א למרות שזו שיחקה כמעט שעה בתשעה שחקנים. דווקא אז, כשנראה היה שהקבוצה מרוסקת לחלוטין, הגיעה הישועה ממקור בלתי צפוי – משחקי הגביע.
עשרה ימים לאחר ההפסד המביך להפועל ת"א, גברה עליה הפועל 0:1 משער של יוסי רוזן, ושבוע לאחר מכן הושג ניצחון בדרבי בתוצאה זהה שהעלה את הקבוצה לחצי הגמר והיה משמח במיוחד גם בגלל שהגיע לאחר שני הפסדי דרבי רצופים.
למרבה הצער, במעמד חצי הגמר נאלצו כ-5,000 אוהדי הפועל פ"ת לחזות בתבוסה כואבת למכבי ת"א, 5:1 שהגיע לאחר יתרון 0:1. למרות האכזבה הודו האוהדים לשחקנים בסיום המשחק על המאמץ וההשקעה שהביאו אותם למעמד זה.
בליגה כבר לא נשאר יותר מדי מה למכור לאחר ההדחה מהגביע, ובשני המשחקים הנותרים הגיעו הפסדים שהורידו את הקבוצה למקום השישי, בדיוק כמו בעונה קודם לכן.
הפועל פ"ת פתחה את העונה עם ציפיות לריצה בצמרת. הן לא התממשו, והקבוצה בילתה את מרבית העונה במרכז הטבלה, כאשר שניים משלושת הזרים החדשים שוחררו במהלכה בנסיבות תמוהות. בגביע העפילה הפועל עד לחצי הגמר, אך שם ספגה תבוסה צורבת מול מכבי ת"א.
בפגרה:
בפעם הרביעית ברציפות נפתחה העונה עם מאמן שונה מזה שנפתחה איתו העונה הקודמת, הפעם אלי גוטמן שגורש בבושת פנים מבית"ר י-ם עונה קודם לכן.
מבין השחקנים הזרים נשאר רק אנש דמירוביץ', ולצידו הובאו ארמין ראקוביץ', זלייקו סופיץ' ומריו צ'יזמק. שחקנים נוספים שהצטרפו לקבוצה היו השוער אוהד כהן, קובי נכטיילר, עבד רבאח, עמי אזולאי, רן בן-שמעון וארז אליאב – בסה"כ רכש מאסיבי למדי שיצר ציפיות גבוהות, גם אם המשמעות היתה מספר מצומצם יחסית של שחקני בית בהרכב הפותח.
בליגה:
המשחק הראשון של העונה רק הגביר את הציפיות, עם 0:1 ביתי על הפועל ת"א שיכל להסתיים בתוצאה גבוהה יותר. למרבה הצער חוסר מזל במשחקים הבאים (אובדן יתרון לקראת הסיום שלוש פעמים ברציפות) הביא לצבירת ארבע נקודות בלבד בחמשת המשחקים הבאים. לאחר המשחק במחזור השישי, שבו הפסידה הפועל למכבי ת"א בבלומפילד, 2:1 משערים בדקות ה-78 וה-92, שוחרר זלייקו סופיץ' בתואנה של קיצוץ בעלויות, צעד תמוה שקשה לדעת מה היו המניעים מאחוריו – מדוע הובא מלכתחילה אם הקבוצה מתקשה לעמוד במחיר?
השחרור לא מנע מהפועל לצאת לרצף של שבעה משחקים ללא הפסד בהם צברה 15 נקודות (כולל ניצחון 1:6 על מכבי נתניה) והתבססה במקום הרביעי, במרחק לא גדול משלישיית המובילות (התל-אביביות ומכבי חיפה), עד ששני הפסדים מול הפועל ת"א ומכבי פ"ת הרחיקו אותה מהצמרת הגבוהה. 0:3 מרשים מול מכבי ת"א עוד הצליח לעורר תקוות מסויימות, אבל שלושה הפסדים רצופים ניפצו גם אותן. לאחר המשחק הנ"ל מול מכבי ת"א שוחרר זר נוסף, ארמין ראקוביץ', לאחר שביקש לעזוב בגין סיבות אישיות.
בגביע:
הישגי הקבוצה בליגה החלו להידרדר, ונקודת השפל הגיעה כשהיא הובסה 5:0 בבית מול מכבי חיפה (הפסד הבית הגבוה ביותר של הפועל אי פעם) ושבוע לאחר מכן הפסידה 2:1 להפועל ת"א למרות שזו שיחקה כמעט שעה בתשעה שחקנים. דווקא אז, כשנראה היה שהקבוצה מרוסקת לחלוטין, הגיעה הישועה ממקור בלתי צפוי – משחקי הגביע.
עשרה ימים לאחר ההפסד המביך להפועל ת"א, גברה עליה הפועל 0:1 משער של יוסי רוזן, ושבוע לאחר מכן הושג ניצחון בדרבי בתוצאה זהה שהעלה את הקבוצה לחצי הגמר והיה משמח במיוחד גם בגלל שהגיע לאחר שני הפסדי דרבי רצופים.
למרבה הצער, במעמד חצי הגמר נאלצו כ-5,000 אוהדי הפועל פ"ת לחזות בתבוסה כואבת למכבי ת"א, 5:1 שהגיע לאחר יתרון 0:1. למרות האכזבה הודו האוהדים לשחקנים בסיום המשחק על המאמץ וההשקעה שהביאו אותם למעמד זה.
בליגה כבר לא נשאר יותר מדי מה למכור לאחר ההדחה מהגביע, ובשני המשחקים הנותרים הגיעו הפסדים שהורידו את הקבוצה למקום השישי, בדיוק כמו בעונה קודם לכן.
מיכאל זנדברג מוביל את חגיגות הניצחון מול מכבי ת"א.
חצי גמר הגביע. אכזבה גדולה.
אייל אברמוב בעוד רגע הירואי.