הפועל מינתה את גילי לנדאו לתפקיד המאמן, כשגיא לוי אמור לתפקד מעליו כמנהל הטכני של הקבוצה. בחודש יוני אירעה תקרית מילולית חריפה בין השניים, כשגיא לוי תקף את לנדאו בסלובקיה במסגרת נסיעתם לחיפוש שחקנים זרים, ובסופו של דבר לנדאו החליט לעזוב את הקבוצה ובמקומו מונה משה מאירי.
הקבוצה מביאה את ירון כהן שאמור להיות החלוץ המוביל של הקבוצה, אך הוא לא מתגלה כהצלחה מסחררת ומי שפורץ הוא דווקא שחקן הבית הצעיר, מוטי קקון, שכובש יותר משליש משערי הקבוצה במהלך העונה.
קרלוס אולראן משוחרר, ולראשונה הפועל מביאה שלושה זרים - קרסמיר בז'ינסקי הבולגרי, כרמלו מישיש הצרפתי ומייקל אסרה הגנאי. מישיש בן ה-30 הצליח לחטוף אדום כבר בהופעת הבכורה שלו, אך בהמשך התגלה כרכישה משובחת.
לאחר הפסד במחזור הפתיחה מול צפרירים חולון, נכנס השוער החדש, איציק קורנפיין, אל בין קורות השער במקום שי הס והפועל מיד רושמת שני ניצחונות מכובדים על הפועל ת"א ומכבי פ"ת, כשבדרבי קורנפיין אף הודף פנדל.
במחזור ה-5 מפסידה הפועל בבית להפועל בא"ש משער טיפשי שספג קורנפיין מרגלי הישאם זועבי, ומאירי החליט להחזיר לשער את שי הס בצעד שבדיעבד חתם את סיום דרכו של קורנפיין בקבוצה, למרות שפתח בהרכב עוד פעמיים במחזורי הסיום.
ההמשך היה שקט למדי, כשהפועל מבטיחה לעצמה מקום טוב במרכז הטבלה, רחוק ממאבקי האליפות שהיו מנת חלקה שלוש שנים קודם לכן ומאבקי התחתית המאיימים שסבלה מהם בעונה הקודמת.
בז'ינסקי שוחרר עוד לפני תום הסיבוב הראשון, ובמהלך הסיבוב השני הובא זר חדש - הליו סאוטו, חלוץ ברזילאי. הוא שותף לראשונה במחזור ה-19 מול הפועל כפ"ס, כשנכנס כמחליף בדקה ה-31, וכבר במשחק זה כבש שער ניצחון, שבדיעבד התברר כשערו היחיד בקבוצה. משום מה הוא פתח פעמיים בלבד בהרכב, ובשאר המשחקים בהם שותף נכנס כמחליף, בד"כ לקראת דקות הסיום.
מסתבר כי סאוטו לא יכול לבחור זמן גרוע יותר להגיע לקבוצה - הוא היה שחקן זר שעדיין לא קיבל הזדמנות להתאקלם, ומסביבו החלו להתחולל מהפכות. אחרי עשרים מחזורים הצטרף משה מאירי לגילי לנדאו והתפטר גם הוא מאימון הקבוצה עקב סכסוך עם המנג'ר גיא לוי.
דב רמלר מונה במקומו ורשם ניצחון 0:3 על נתניה במשחקו הראשון, אך התפטר גם הוא כעבור פחות מחודש עקב סכסוך משלו עם המנג'ר, שהפעם גם הוביל להתקפה חריפה ביותר של רמלר על בנו של היו"ר.
הפעם כבר לא טרחו להביא מאמן חדש מבחוץ, ואלי מחפוד, ששימש כעוזר המאמן, קודם לתפקיד המאמן ועבד תחת גיא לוי, שהשתלט באופן מעשי על הניהול המקצועי של הקבוצה. הפועל רשמה תוצאות בינוניות בהמשך, ובמחזור ה-34 הושפלה בקרית-אליעזר כשספגה מול מוליכת הטבלה מכבי חיפה את התבוסה השנייה בגודלה בתולדותיה, 6:0.
כעבור שבוע בלבד הדהימו השחקנים כשבהרכב כמעט זהה גברו על יריבתה של חיפה במאבק האליפות, מכבי ת"א, בתוצאה 1:2 ולמעשה סגרו את הסיפור בצמרת. במחזור שלאחר מכן הפסידה הפועל בפעם השלישית העונה, ובשלושת מחזורי הסיום החלה להפגיז - או ליתר דיוק, מוטי קקון החל להפגיז, עם שלושער ב-3:3 דרמטי מול בית"ר י-ם, שער אחד ב-1:4 על צפרירים חולון ועוד שניים ב-2:4 על מכבי נתניה.
הניצחונות הקפיצו את הפועל מן המקום העשירי לשביעי, ובסה"כ מדובר היה בעונה סבירה יחסית לעונת הכמעט אבדון שקדמה לה. אלמלא חילופי המאמנים העקביים והסכסוכים המתוקשרים, יכול להיות שהיא גם היתה מותירה אחריה טעם טוב יותר.
הקבוצה מביאה את ירון כהן שאמור להיות החלוץ המוביל של הקבוצה, אך הוא לא מתגלה כהצלחה מסחררת ומי שפורץ הוא דווקא שחקן הבית הצעיר, מוטי קקון, שכובש יותר משליש משערי הקבוצה במהלך העונה.
קרלוס אולראן משוחרר, ולראשונה הפועל מביאה שלושה זרים - קרסמיר בז'ינסקי הבולגרי, כרמלו מישיש הצרפתי ומייקל אסרה הגנאי. מישיש בן ה-30 הצליח לחטוף אדום כבר בהופעת הבכורה שלו, אך בהמשך התגלה כרכישה משובחת.
לאחר הפסד במחזור הפתיחה מול צפרירים חולון, נכנס השוער החדש, איציק קורנפיין, אל בין קורות השער במקום שי הס והפועל מיד רושמת שני ניצחונות מכובדים על הפועל ת"א ומכבי פ"ת, כשבדרבי קורנפיין אף הודף פנדל.
במחזור ה-5 מפסידה הפועל בבית להפועל בא"ש משער טיפשי שספג קורנפיין מרגלי הישאם זועבי, ומאירי החליט להחזיר לשער את שי הס בצעד שבדיעבד חתם את סיום דרכו של קורנפיין בקבוצה, למרות שפתח בהרכב עוד פעמיים במחזורי הסיום.
ההמשך היה שקט למדי, כשהפועל מבטיחה לעצמה מקום טוב במרכז הטבלה, רחוק ממאבקי האליפות שהיו מנת חלקה שלוש שנים קודם לכן ומאבקי התחתית המאיימים שסבלה מהם בעונה הקודמת.
בז'ינסקי שוחרר עוד לפני תום הסיבוב הראשון, ובמהלך הסיבוב השני הובא זר חדש - הליו סאוטו, חלוץ ברזילאי. הוא שותף לראשונה במחזור ה-19 מול הפועל כפ"ס, כשנכנס כמחליף בדקה ה-31, וכבר במשחק זה כבש שער ניצחון, שבדיעבד התברר כשערו היחיד בקבוצה. משום מה הוא פתח פעמיים בלבד בהרכב, ובשאר המשחקים בהם שותף נכנס כמחליף, בד"כ לקראת דקות הסיום.
מסתבר כי סאוטו לא יכול לבחור זמן גרוע יותר להגיע לקבוצה - הוא היה שחקן זר שעדיין לא קיבל הזדמנות להתאקלם, ומסביבו החלו להתחולל מהפכות. אחרי עשרים מחזורים הצטרף משה מאירי לגילי לנדאו והתפטר גם הוא מאימון הקבוצה עקב סכסוך עם המנג'ר גיא לוי.
דב רמלר מונה במקומו ורשם ניצחון 0:3 על נתניה במשחקו הראשון, אך התפטר גם הוא כעבור פחות מחודש עקב סכסוך משלו עם המנג'ר, שהפעם גם הוביל להתקפה חריפה ביותר של רמלר על בנו של היו"ר.
הפעם כבר לא טרחו להביא מאמן חדש מבחוץ, ואלי מחפוד, ששימש כעוזר המאמן, קודם לתפקיד המאמן ועבד תחת גיא לוי, שהשתלט באופן מעשי על הניהול המקצועי של הקבוצה. הפועל רשמה תוצאות בינוניות בהמשך, ובמחזור ה-34 הושפלה בקרית-אליעזר כשספגה מול מוליכת הטבלה מכבי חיפה את התבוסה השנייה בגודלה בתולדותיה, 6:0.
כעבור שבוע בלבד הדהימו השחקנים כשבהרכב כמעט זהה גברו על יריבתה של חיפה במאבק האליפות, מכבי ת"א, בתוצאה 1:2 ולמעשה סגרו את הסיפור בצמרת. במחזור שלאחר מכן הפסידה הפועל בפעם השלישית העונה, ובשלושת מחזורי הסיום החלה להפגיז - או ליתר דיוק, מוטי קקון החל להפגיז, עם שלושער ב-3:3 דרמטי מול בית"ר י-ם, שער אחד ב-1:4 על צפרירים חולון ועוד שניים ב-2:4 על מכבי נתניה.
הניצחונות הקפיצו את הפועל מן המקום העשירי לשביעי, ובסה"כ מדובר היה בעונה סבירה יחסית לעונת הכמעט אבדון שקדמה לה. אלמלא חילופי המאמנים העקביים והסכסוכים המתוקשרים, יכול להיות שהיא גם היתה מותירה אחריה טעם טוב יותר.