הפועל פ"ת נקטה בעונה זו בצעד שיהפוך למסורת של ממש במשך שנים ארוכות לאחר מכן - החתמת מאמן זר. הראשון שמונה למשבצת זו היה המאמן האנגלי הנרי ג'ק גיבונס, שהגיע כדי לשדרג את הקבוצה ולהקנות לה מן הידע שרכש במולדת הכדורגל.
בסגל עצמו לא נעשו שינויים דרמטיים במיוחד, כשהמהלך הבולט היה הגעתו של אריה רדלר מהפועל ר"ג בתמורה להשאלתם של יחזקאל פריזט וחיים שפירא לקבוצה זו. רדלר, אגב, נכנס להסגר שנה קודם לכן וביקש לעזוב את ר"ג בגלל שסירבו לממן לו שם שני סנדוויצ'ים ושתייה במהלך יום העבודה שלו כסבל במפעל המקררים בו עבד.
אחרי שני ניצחונות ותיקו בשלושת מחזורי הפתיחה, הגיעו בזו אחר זו תבוסה כואבת למכבי חיפה והפסד לא נעים בדרבי מול מכבי פ"ת, שהעמידו את הקבוצה בעמדת פתיחה לא נוחה במיוחד.
ההתאוששות הגיעה במחזור השישי מול הפועל חיפה, עם ניצחון חוץ מדהים בתוצאה 0:7. לאחר מכן נדחה המשחק מול מכבי ת"א עקב גשם, ובשני המשחקים הבאים ניצחה הפועל את שתי התל-אביביות האחרות - 1:4 על בית"ר, לאחר שבמצב של 0:1 לבית"רים נפצע ג'רי חלדי והקבוצה נותרה בעשרה שחקנים, ו-0:1 על הפועל, משער ניצחון של שלמה נהרי.
הסיבוב נחתם במשחק הדחוי מול מכבי ת"א (עונה זו נמשכה 18 מחזורים - העונה הקצרה בתולדות הליגה), ובו נכנעה הקבוצה לשלושער ללא מענה של שייע גלזר. תוצאה זו הציבה את המכבים במקום השני עם 14 נקודות, בדיוק כמו הפועל ת"א שבפסגה, בזמן שלהפועל שבמקום השלישי 11 נקודות בלבד.
הסיבוב השני נפתח בתיקו ביתי מאכזב מול מכבי נתניה, שהגדיל את הפער מהפועל ת"א לארבע נקודות, ושני ניצחונות על הפועל ר"ג ומכבי יפו אומנם צימצמו את הפער ממכבי ת"א לנקודה, אבל לא קירבו את הקבוצה לפסגה מכיוון שהמובילה המשיכה לנצח.
במחזור ה-13 איבדו כל קבוצות הצמרת נקודות - מכבי ת"א הפסידה 1:0 להפועל חיפה, הפועל ת"א נחלצה מהפסד ביתי למכבי פ"ת והסתפקה בשוויון, והפועל פ"ת פספסה הזדמנות לנגוס בהפרש ארבע הנקודות כשספגה שער דקה לסיום וסיימה ב-2:2 ביתי מול מכבי חיפה.
ניצחון ענק בדרבי כעבור שבוע, 1:6 מדהים, הקפיץ את הפועל למקום השני על חשבון מכבי ת"א. גם בשני המשחקים הבאים נרשמו ניצחונות יפים, 2:4 על הפועל חיפה אחרי פיגור 2:1 ו-2:3 על מכבי ת"א אחרי פיגור 2:0. לרוע המזל, גם הפועל ת"א המשיכה לנצח במקביל, וכך נותר הפער בעינו, שני מחזורים לסיום.
למרות זאת, עדיין היה סיכוי - במחזור האחרון אמור היה להיערך משחק בין הקבוצות באיצטדיון באסה, ובמקרה שהפועל תנצח (את בית"ר ת"א) והפועל ת"א תפסיד (למכבי ת"א), הרי שהפער יצטמק לשתי נקודות בלבד וניצחון במשחק המכריע עשוי להחזיר את האליפות לפ"ת (אם כי רק בצירוף תוצאות שיסדר להפועל יחס שערים עדיף).
הספקולציות הפכו להיות בלתי רלוונטיות, מכיוון שהפועל כשלה במפתיע במשחק הראשון בהצגה הכפולה באיצטדיון באסה והפסידה 2:1 לבית"ר ת"א דווקא אחרי שהובילה 0:1 בפתיחה. תוצאה זו הבטיחה סופית את האליפות להפועל ת"א, והפסדה בדרבי התל-אביבי שנערך במשחק השני כבר לא הביא תועלת.
במחזור הסיום שוב נערכה הצגה כפולה, כשבמשחק הראשון מנצחת מכבי ת"א את מכבי חיפה. תוצאה זו העמידה בסכנה גם את הסגנות, שהיתה אובדת במקרה של הפסד להפועל ת"א במשחק השני, אבל יוסף צ'יריק כבש שער שוויון בדקה ה-87 והבטיח את המקום השני.
מיד עם סיום הליגה נפתחו משחקי הגביע, כשהפועל רוצה להשיג את התואר שאיבדה שנתיים קודם לכן בהפסד למכבי ת"א במשחק הגמר (שנה קודם לכן לא שוחקו משחקי גביע, כך שעדיין לא היתה הזדמנות "לתקן").
המשחק הראשון לא גרם לשחקני הפועל להזיע, עם 0:6 על מכבי ר"ג, ולמשחק הבא הם אפילו לא נזקקו למאמץ המינימלי של עלייה למשחק עקב אי הופעתה של הפועל טירת הכרמל. האתגר הראשון הגיע בשלב רבע הגמר, מול מכבי חיפה, והפועל עברה אותו בהצלחה עם 1:2 לאחר פיגור 1:0.
שלב חצי הגמר נערך בקרית אליעזר מול מכבי ת"א, וסיפק דרמה לא קטנה - שלמה נהרי העלה את הפועל ליתרון, אבל יוסף מרימוביץ' השווה. זכריה רצאבי העלה ל-1:2 בהארכה, והפועל נראתה בדרך למשחק הגמר, עד שבדקה ה-119 נגח שאול מתניה את שער השוויון אחרי הגבהה מכדור חופשי ושלח את הקבוצות למשחק חוזר.
במשחק זה, שנערך הפעם באיצטדיון ר"ג, כבר לא הותירה הפועל סיכוי לתל-אביבים - נחום סטלמך נגח את הראשון במחצית הראשונה, ואמנון מזרחי השלים 0:2 לקראת הסיום.
כעת עמדה רק מכבי יפו, שסיימה במקום האחרון בליגה אך הדהימה בחצי הגמר את האלופה הפועל ת"א, בין הפועל לבין הגביע הנכסף. משחק הגמר נערך דווקא בחיפה, מה שלא מנע מאוהדי שתי הקבוצות לעשות את הדרך צפונה בהמוניהם ולמלא את איצטדיון קרית-אליעזר עד אפס מקום, כשרבים נאלצים להישאר בחוץ.
המשחק נפתח בלחץ של הפועל, וסטלמך הבקיע שער בפתיחה, אך הוא נפסל בטענה לנבדל. חלוצי הפועל המשיכו להחמיץ, עד שבדקה ה-40 הצליח זכריה רצאבי לנגוח פנימה ולהוריד את הקבוצה להפסקה ביתרון 0:1.
הפועל המשיכה לשלוט גם במחצית השנייה, אבל בדקה ה-57 היה זה דווקא בוחוס ג'וג'וסיאן היפואי שהצליח לכבוש מקרוב ולהעמיד את התואר בסכנה. הקהל באיצטדיון עדיין לא הספיק להירגע, וכעבור כדקה מיהר נחום סטלמך להציל את המצב - יהודה רביוב הקשית כדור מ-20 מטר לעבר הרחבה, ו"ראש הזהב" התרומם מעל השוער היפואי ונגח פנימה את שער הניצחון שהבטיח זכייה היסטורית בגביע המדינה.
אורי קרני, קפטן הקבוצה, זכה לקבל את הגביע מידי נשיא ההתאחדות לכדורגל, וכעבור יומיים היה גביע זה כוכב החתונה של נחום סטלמך עם בחירת ליבו נירה, לאחר שהתגלה ככלי שימושי לשתיית שמפניה. הפועל השלימה זכייה בתואר שני בשלוש עונות (גביע ואליפות לצד שתי סגנויות), והבהירה כי ביכולתה לאיים גם לאורך זמן על ההגמוניה התל-אביבית שהיתה ברורה ומוחלטת במשך שנים ארוכות.
בסגל עצמו לא נעשו שינויים דרמטיים במיוחד, כשהמהלך הבולט היה הגעתו של אריה רדלר מהפועל ר"ג בתמורה להשאלתם של יחזקאל פריזט וחיים שפירא לקבוצה זו. רדלר, אגב, נכנס להסגר שנה קודם לכן וביקש לעזוב את ר"ג בגלל שסירבו לממן לו שם שני סנדוויצ'ים ושתייה במהלך יום העבודה שלו כסבל במפעל המקררים בו עבד.
אחרי שני ניצחונות ותיקו בשלושת מחזורי הפתיחה, הגיעו בזו אחר זו תבוסה כואבת למכבי חיפה והפסד לא נעים בדרבי מול מכבי פ"ת, שהעמידו את הקבוצה בעמדת פתיחה לא נוחה במיוחד.
ההתאוששות הגיעה במחזור השישי מול הפועל חיפה, עם ניצחון חוץ מדהים בתוצאה 0:7. לאחר מכן נדחה המשחק מול מכבי ת"א עקב גשם, ובשני המשחקים הבאים ניצחה הפועל את שתי התל-אביביות האחרות - 1:4 על בית"ר, לאחר שבמצב של 0:1 לבית"רים נפצע ג'רי חלדי והקבוצה נותרה בעשרה שחקנים, ו-0:1 על הפועל, משער ניצחון של שלמה נהרי.
הסיבוב נחתם במשחק הדחוי מול מכבי ת"א (עונה זו נמשכה 18 מחזורים - העונה הקצרה בתולדות הליגה), ובו נכנעה הקבוצה לשלושער ללא מענה של שייע גלזר. תוצאה זו הציבה את המכבים במקום השני עם 14 נקודות, בדיוק כמו הפועל ת"א שבפסגה, בזמן שלהפועל שבמקום השלישי 11 נקודות בלבד.
הסיבוב השני נפתח בתיקו ביתי מאכזב מול מכבי נתניה, שהגדיל את הפער מהפועל ת"א לארבע נקודות, ושני ניצחונות על הפועל ר"ג ומכבי יפו אומנם צימצמו את הפער ממכבי ת"א לנקודה, אבל לא קירבו את הקבוצה לפסגה מכיוון שהמובילה המשיכה לנצח.
במחזור ה-13 איבדו כל קבוצות הצמרת נקודות - מכבי ת"א הפסידה 1:0 להפועל חיפה, הפועל ת"א נחלצה מהפסד ביתי למכבי פ"ת והסתפקה בשוויון, והפועל פ"ת פספסה הזדמנות לנגוס בהפרש ארבע הנקודות כשספגה שער דקה לסיום וסיימה ב-2:2 ביתי מול מכבי חיפה.
ניצחון ענק בדרבי כעבור שבוע, 1:6 מדהים, הקפיץ את הפועל למקום השני על חשבון מכבי ת"א. גם בשני המשחקים הבאים נרשמו ניצחונות יפים, 2:4 על הפועל חיפה אחרי פיגור 2:1 ו-2:3 על מכבי ת"א אחרי פיגור 2:0. לרוע המזל, גם הפועל ת"א המשיכה לנצח במקביל, וכך נותר הפער בעינו, שני מחזורים לסיום.
למרות זאת, עדיין היה סיכוי - במחזור האחרון אמור היה להיערך משחק בין הקבוצות באיצטדיון באסה, ובמקרה שהפועל תנצח (את בית"ר ת"א) והפועל ת"א תפסיד (למכבי ת"א), הרי שהפער יצטמק לשתי נקודות בלבד וניצחון במשחק המכריע עשוי להחזיר את האליפות לפ"ת (אם כי רק בצירוף תוצאות שיסדר להפועל יחס שערים עדיף).
הספקולציות הפכו להיות בלתי רלוונטיות, מכיוון שהפועל כשלה במפתיע במשחק הראשון בהצגה הכפולה באיצטדיון באסה והפסידה 2:1 לבית"ר ת"א דווקא אחרי שהובילה 0:1 בפתיחה. תוצאה זו הבטיחה סופית את האליפות להפועל ת"א, והפסדה בדרבי התל-אביבי שנערך במשחק השני כבר לא הביא תועלת.
במחזור הסיום שוב נערכה הצגה כפולה, כשבמשחק הראשון מנצחת מכבי ת"א את מכבי חיפה. תוצאה זו העמידה בסכנה גם את הסגנות, שהיתה אובדת במקרה של הפסד להפועל ת"א במשחק השני, אבל יוסף צ'יריק כבש שער שוויון בדקה ה-87 והבטיח את המקום השני.
מיד עם סיום הליגה נפתחו משחקי הגביע, כשהפועל רוצה להשיג את התואר שאיבדה שנתיים קודם לכן בהפסד למכבי ת"א במשחק הגמר (שנה קודם לכן לא שוחקו משחקי גביע, כך שעדיין לא היתה הזדמנות "לתקן").
המשחק הראשון לא גרם לשחקני הפועל להזיע, עם 0:6 על מכבי ר"ג, ולמשחק הבא הם אפילו לא נזקקו למאמץ המינימלי של עלייה למשחק עקב אי הופעתה של הפועל טירת הכרמל. האתגר הראשון הגיע בשלב רבע הגמר, מול מכבי חיפה, והפועל עברה אותו בהצלחה עם 1:2 לאחר פיגור 1:0.
שלב חצי הגמר נערך בקרית אליעזר מול מכבי ת"א, וסיפק דרמה לא קטנה - שלמה נהרי העלה את הפועל ליתרון, אבל יוסף מרימוביץ' השווה. זכריה רצאבי העלה ל-1:2 בהארכה, והפועל נראתה בדרך למשחק הגמר, עד שבדקה ה-119 נגח שאול מתניה את שער השוויון אחרי הגבהה מכדור חופשי ושלח את הקבוצות למשחק חוזר.
במשחק זה, שנערך הפעם באיצטדיון ר"ג, כבר לא הותירה הפועל סיכוי לתל-אביבים - נחום סטלמך נגח את הראשון במחצית הראשונה, ואמנון מזרחי השלים 0:2 לקראת הסיום.
כעת עמדה רק מכבי יפו, שסיימה במקום האחרון בליגה אך הדהימה בחצי הגמר את האלופה הפועל ת"א, בין הפועל לבין הגביע הנכסף. משחק הגמר נערך דווקא בחיפה, מה שלא מנע מאוהדי שתי הקבוצות לעשות את הדרך צפונה בהמוניהם ולמלא את איצטדיון קרית-אליעזר עד אפס מקום, כשרבים נאלצים להישאר בחוץ.
המשחק נפתח בלחץ של הפועל, וסטלמך הבקיע שער בפתיחה, אך הוא נפסל בטענה לנבדל. חלוצי הפועל המשיכו להחמיץ, עד שבדקה ה-40 הצליח זכריה רצאבי לנגוח פנימה ולהוריד את הקבוצה להפסקה ביתרון 0:1.
הפועל המשיכה לשלוט גם במחצית השנייה, אבל בדקה ה-57 היה זה דווקא בוחוס ג'וג'וסיאן היפואי שהצליח לכבוש מקרוב ולהעמיד את התואר בסכנה. הקהל באיצטדיון עדיין לא הספיק להירגע, וכעבור כדקה מיהר נחום סטלמך להציל את המצב - יהודה רביוב הקשית כדור מ-20 מטר לעבר הרחבה, ו"ראש הזהב" התרומם מעל השוער היפואי ונגח פנימה את שער הניצחון שהבטיח זכייה היסטורית בגביע המדינה.
אורי קרני, קפטן הקבוצה, זכה לקבל את הגביע מידי נשיא ההתאחדות לכדורגל, וכעבור יומיים היה גביע זה כוכב החתונה של נחום סטלמך עם בחירת ליבו נירה, לאחר שהתגלה ככלי שימושי לשתיית שמפניה. הפועל השלימה זכייה בתואר שני בשלוש עונות (גביע ואליפות לצד שתי סגנויות), והבהירה כי ביכולתה לאיים גם לאורך זמן על ההגמוניה התל-אביבית שהיתה ברורה ומוחלטת במשך שנים ארוכות.