לפני קהל של 2,500 איש נערך אתמול באיצטדיון המכביה משחק הגמר על גביע המלחמה לשנת 1943-1944, ונגמר בתוצאה 0:1 לטובת הפועל ת"א דקה וחצי לפני זמן הסיום בשל סירובו של שחקן הפועל פ"ת משה קופלמן לעזוב את המגרש בגלל העלבת השופט מר בורגר. וכך זכתה קבוצת הפועל ת"א בגביע המלחמה.
כפי שאנו רואים הופיעה קבוצת פ"ת רק עם שני שחקנים ותיקים, פולקוב וגבאי. יתר חברי הקבוצה הם שחקנים חדשים שקיבלו את החינוך הספורטיבי בשורות הפועל פ"ת. אם כי הקבוצה הראתה משחק מהיר ומלא אמביציה, היתה חסרה לגמרי את הטכניקה הדרושה כדי לגמור את ההתקפות המרובות על יד שער היריב, ביחוד במחצית הראשונה כשכיוון הרוח היה לטובתם.
אך בדבר אחד אכן הצליחו: פשוט לא נתנו שום הזדמנות לשורת החלוצים של ת"א לא רק להבקיע שערים, אלא גם קלקלו להם את כל היוזמה באסטרטגיה של המשחק. כך, למשל, שני הקיצונים של הפועל ת"א, מייטנר ודוקטור, פשוט לא יכלו לעשות שום פעולה מועילה, ואם נזדמן להם לרגע להשתחרר מאנשי פ"ת, אז באמת סיכנו את שער היריב. במיוחד יש לציין בקבוצת פ"ת את ההגנה, ובראשה השוער קרוסהר, שסיכלה עשרות יריות חזקות לשער. הרוח החיה בשורת החלוצים היה הקיצוני הימני שלמה פולקוב.
הפועל ת"א לא שיחק אתמול את משחקו הטוב ביותר, אם כי הופיע בקבוצתו המלאה. בעיקר הכזיבה שורת החלוצים. לעומת זאת שיחקה ההגנה באופן נהדר ובמיוחד מליקה בשער. בשורת הרצים הצטיין רייך בטקטיקה של המשחק.
היה זה משחק גביע טיפוסי. שתי הקבוצות שכחו לגמרי את היופי של המשחק, אלא הכוונה היחידה היתה - שער היריב. והם הלכו בדרך זו במשחק חריף וחזק, אם כי שמרו על אופיו ההוגן. מובן שבמצב כזה היו ההגנות מלאות עבודה ואפשר להגיד שכמעט רוב הזמן היו עסוקות.
במחצית הראשונה משחקת פ"ת עם הרוח והיא גם שולטת ברוב הזמן על יד שער התל-אביביים, אבל מליקה ושני המגינים מלמד ובוצ'קה מסלקים כל סכנה מעל שערם. כמה התפרצויות של מייטנר על יד שער פ"ת חוסם בשקט ובביטחון השוער קרוסהר.
במחצית השנייה מזג האוויר הוא נוח מאד. התל-אביביים עוברים להתקפות מרוכזות וכבר ברגע ה-8 עובר החלוץ המרכזי דוד מיץ עם הכדור לצד השמאלי, עובר בקלות את ההגנה ויורה את השער היחידי במשחק. השער הזה מעודד את אנשי ת"א שמתקיפים בסירוגים את שער פ"ת, ללא תוצאות. כמה התקפות של הפתח-תקוואים חוסם מליקה באופן יפה מאד.
רגע וחצי לפני זמן הסיום הפסיק השופט את המשחק.