בשנה שעברה בזמן הזה כבר השבו בנתניה איפה לקנות את השמפניה. אפשר היה להבין אותם. סך־הכל, איזה נושא אחר עוד היה חשוב: האחים מכנס, לאחר עונה מצויינת בפתח־תקוה, הוחזרו הביתה, שוער הנבחרת אריה חביב קיבל חוזה לענין, הבלם הבין־לאומי ניסים ברדה הגיע בקול תרועה כשבכיסו מונחת לה בנחת מפת הדירה שיקבל בתום שנתיים, ואפילו חיים בר חזר לנעול את נעלי הכדורגל.
אבל, ת'כלס בשטח, חבל אפילו להזכיר. עונת 1986/7 נפתחת. אין גדי ועודד מכנס, אין גם ניסים ברדה. אפילו דוד לביא תפס כיוון. אבל יש זאב'יק זלצר. כן, יש זלצר ויש כדורגל. המאמן הזה מכלום עושה קבוצת כדורגל ונכון לנתניה אפילו קבוצה נחמדה. חביב בן הקורות, חיים בר ביכולת מצויינת מעמדת הבלם ושמעון מנחם באגף מהווים שלד לעורף איתן כשלפניו משתלטים על מרכז השדה שלום תקוה וחיים מסיקה. אם השניים האלה ימשיכו להתגבר גם בליגה על תקופת גריאני־לם, כבר לא תיזכר עם חיוך על הפנים.
אצל הפועל פ"ת אין הרבה חדש. כדורגל גדול הם עוד לא נותנים וניר לוין ככל שיהיה טוב עדיין לא יכול לשנות משחקים לבדו. אם למישהו יש טענות לשער שהם ספגו מחיים מסיקה בדקה ה־23 (0:1) הוא יכול להתנחם בעובדה שבלי איתן בודניוק, ניר אלון, גיל סבו הפצועים ומול נתניה של זאב'יק זלצר, גם זה יפה מאד.
שפט דוד לוי לעיני 500 צופים בפ"ת.
מכבי נתניה: חביב; שמעון מנחם, חסן, בר, גואטה, בוארון(יגאל מנחם), חלפון, גבאי (עזריה);מסיקה, תקוה, רוני לוי(עציוגי).
הפועל פ"ת: ג'רבי;רחמים קוזושווילי, קייסי, כהן, לוי קלמנוביץ'; גיא לוי, אליה(נהרי), מחפוד, חזן; לוין, בסון.